| מסע אל העבר - סדרות הילדות עליהן גדלנו | ||||
|
|
מסע אל העבר - סדרות הילדות עליהן גדלנו הדבורה מאיה
"הדבורה מאיה" הופקה בידי Nippon Animation (אנחנו עוד נשמע הרבה עליהם בהמשך הכתבה). הסדרה בת 55 הפרקים היא קו-פרודוקציה בין יפן לגרמניה (מסתבר ש-2 המדינות שיתפו פעולה הרבה אחרי מלחמת העולם ה-II) והיא עלתה לשידור ב-1975. מאיה, תאמינו או לא, מבוססת בכלל על ספר ילדים גרמני (Die Biene Maja), מה שמסביר מדוע הדבורה בלונדינית. השערה היא שהסדרה בכלל פרופוגנדה קומוניסטית של גרמניה המזרחית, מפני שמאיה חיה בקומונת דבורים. מצד שני יש גם מניעים אנטישמים שכן מאיה, הבלונדינית הסקרנית, נאלצת להילחם בהמשך הסדרה מול הצרעות (היהודיות?) המכוערות. צוחק, נו. סדרת המשך בת 52 פרקים עלתה לשידור בין השנים 82-83. שתי הסדרות שודרו בחבילה אחת במדינות רבות, ביניהן ערוץ ניקולודיאון בארה"ב, ערוץ המשפחה בצרפת והערוץ הראשון בישראל (תחת דיבובה של לימור הוד). היום, אם אתם מחפשים, ניתן למצוא אותה בערוץ ג'וניור או בכוורת הקרובה לביתכם. נילס הולגרסון
נילס הייתה אחת הסדרות האהובות עלי, בעיקר בשל שיר הנושא הקליט ("בוא נילס בוא נעוף בוא נמריא עד סוף הדרך..."), שאני חייב להודות שהגרסא העברית נשמעת יותר טוב מגרסת המקור בזכות ביצוע מדהים של יגאל בשן. עד היום ניתן למצוא אותה בשידורים חוזרים בערוץ הראשון ועל גבי קלטות ילדים ישנות (שלא יכנסו ל-DVD שלכם אז אין טעם לנסות). סרט באורך מלא הופק לסדרה ב-82, אך היה זמין לציבור רק כשיצאה הקלטת הרשמית ב-85. בכל אופן נילס תיחקק בליבנו בתור סדרת ילדות אהובה, שרק בזכותה גנבתי אווז מגן החיות וניסיתי לעוף עליו. ללא הצלחה. ועם כמה צלעות שבורות. ואווז מת. שלושת המוסקטרים
מה אנחנו זוכרים מהסדרה? את רישלייה, אולי אחד הכלבים היותר מכוערים בהסטוריה, הרבה קרבות חרב ועלילה דבילית. אני זוכר היטב בעיקר את הפרק הראשון ושני פרקי הסיום של הסדרה. מיליידי, לא זוכר אם החתולה היחידה בכל הסדרה, הייתה מנוולת לא קטנה. המסקנה המתבקשת היא שהסדרה אינה עבור חובבי חתולים. בארץ היא שודרה כמה וכמה פעמים בערוץ הילדים, וגורלה היום אבוד. הסדרה במקור היא בכלל ספרדית, כאשר יפן היא זו שהפיקה את האנימציה. סדרת המשך, בה ד'ארטניין חי מחוץ לפריז עם אישתו ושני ילדיו, כלומר גוריו, הופקה אך לא בידי הסטודיו היפני שהפיק את הסדרה המקורית. המומינים
המומינים הינה קו-פרודוקציה בין יפן להולנד, כאשר גם הפעם הסדרה מבוססת על ספר, או סדרת ספרים ליתר דיוק, של טובה מאנסן המנוחה. הסדרה עוקבת אחר מעללי מומינאבא, מומינאמא ומומינטרול שגרים בעמק סניף (עם יד על הלב: זה מעולם לא הדאיג אתכם?). הפולנים מיהרו להקדים, וכבר ב-1977 הופקה סדרה פולנית שלא הופצה כמעט בשום מקום בעולם. הסיבה אולי נעוצה בכך שהגרסא הפולנית הייתה "קצת" יותר אפלה בשביל קהל הילדים (גם כן, הפולנים האלה). אך הסדרה הראשונה האמיתית כן הייתה יפנית, והיא הופקה ב-1969, כאשר סדרה שניה הופקה ב-1972. אף אחת מהגרסאות האלה לא הופיעה מחוץ ליפן. גרסת האנימה אותה אנחנו מכירים כללה 2 עונות, כשהראשונה רצה בין 90 ל-91 וכללה 78 פרקים, ואילו השניה כללה רק 26 פרקים ורצה בין השנים 91 ל-92. סרט קולנוע ("כוכב השביט") אף שוחרר ב-92 וזכה להצלחה מסויימת. הסדרה לא איחרה לבוא לישראל ושודרה בטלוויזיה החינוכית (והיום ניתן למצוא אותה...ניחשתם נכון...בערוץ ג'וניור). את מומינטרול דיבב בשבעת הפרקים הראשון יובל סגל, שהוחלף בירון דגן שהוחלף בעצמו ביהונתן השילוני בעונה השניה. זה הזמן לנפץ את המיתוס הידוע על כך שהפרק האחרון, בו סנופקין מתעורר ומגלה שהכל היה חלום, לא שודר בישראל. לא קיים פרק כזה. בישראל אכן לא שודר פרק של המומינים, אך מדובר בפרק סטנדרטי מאמצע הסדרה. הפרק האחרון ("The Starry Voyage"), הוא פרק שאין בו לא חלומות ולא סמי הזיה, אך המלצה שלי: אם אתם רוצים באמת להנות מפרק של המומינים, רצוי שלפני הפרק ת*ביייפ* לעצמכם *ביייפ* שייצור תחושה של *בייייפ*. הרואין. *כותב הבלוג רם קיץ מתנער מכל עידוד, אזכור ו/או הלצה בדבר שימוש בסמים אסורים, חומרים ממריצים ו/או כל חומר אחר [לרבות תרופות, דשן וסנאים] שאינו הותר לשימוש על-ידי משרד הבריאות וה-FDA. הלב
הסדרה הופקה בידי Nippon Animation ב-1976 - כלומר מדובר בסדרה הכמעט הכי ותיקה מבין סדרות הילדות עד כה. הסדרה בויימה בידי איסהו טקהאטה, מי שלימים יהיה אחראי ליצירת המופת סוחטת הדמעות "קבר הגחליליות". אך לדעתי היא זכורה יותר כאחת מהפקותיו הראשונות של הייאו מיאזאקי (מי שלימים יהפוך לאלוהים). אישית, צפיתי בסדרה לפחות 3-4 פעמים, בכולן התרגשתי בכל פעם מחדש כשחמוריקו מת, ורציתי לרסק את תיאטרון הבובות של פפיטו. עצם יופיה של הסדרה היה בפרקים שגם מבוגרים יכולים לצפות בה. אני זוכר יפה מאוד את הפרק בוא מרקו פוגש אישה על ערס דווי המאמינה כי הוא בנה שמת לפני שנים רבות. מלבד זכרונות טובים ועצובים הסדרה הצליחה לגרום לי לכמה סיוטים, כמו הפרק בו מרקו חולם על ההלוויה של אמא שלו, כאשר במקום הראש של אבא שלו מופיע פרח ענק. שבוע לא ישנתי מרוב פחד! "הלב" בישראל שודרה בטלוויזיה החינוכית ובערוץ הילדים, בתקופה שהסדרות שם היו שוות משהו. סרט קולנוע המבוסס על מעללי הסדרה יצא ב-1999, אך לא הגיע לישראל. הסרט עצמו לא הופק בידי הצוות המקורי אם זה מנחם בדרך כלשהי. מרקו תמיד ישאר בליבנו, הרי כמה דמויות אנימה יכולות להגיד שהן זכו להופיע ב"ארץ נהדרת"? עליסה בארץ הפלאות
סדרת האנימה של Nippon Animation הופקה ב-83-84. כולנו זוכרים את עליסה (נשמע חמוד יותר מ'אליס' לדעתי) שנקלעת לארץ הפלאות. הארנב הלבן (שאישית מצאתי אותו קצת מעצבן), החתול החייכן, האמפטי דאמפטי ומלכת הלבבות השמנה (סליחה, עם העצמות הגדולות). הסדרה עקבה אחר עלילת הספר באופן די נאמן, כאשר הפרקים המאוחרים יותר התבססו על ספרי ההמשך ("אליס בארץ המראה"). הפעם האחרונה שראיתי את הסדרה הייתה לפני שנים ספורות כשהיא שודרה בערוץ הילדים בשבת בבוקר, מאז לא שמעו ממנה. טאו טאו
אני לא זוכר הרבה, מלבד דוב פנדה שגר בסין ולא עושה כלום מלבד להקשיב לסיפורים של אמא שלו. ויש שם גם איזה קוף. את הפתיח של הסדרה ביצעה אילנית, מי ששרה גם את הפתיח היותר מפורסם של "הלב". אם אתם לא זוכרים את הסדרה בשום אופן, כדאי שתצפו בשיר הפתיחה שכנראה יעשה לכם כמה פלאשים. הסדרה, שהפקתה היא קו-פרודוקציה בין יפן לסין, עלתה לשידור ב-1983 וכללה 52 פרקים (שהפך למספר טיפולוגי בתחום האנימה). שאלתיאל קוואק
הסדרה זכורה לטובה בעיקר בזכות הופעת בלתי נשכחת של היטלר. טוב נו, לא באמת. דולף (אדולף) הוא עורב שלמד יחד עם שאלתיאל והפך לפושע, הקים את מפלגת העורבים הלאומית (בדומה למפלגה הנאצית, חייליה לבשו מדים המזכירים את ה-SS) וקבעו תקנות גזעניות כנגד כל מי שנחות (כלומר אינו עורב). חשבתם שפה זה נגמר? דולף אינו עורב טהור, אלא בן תערובת. דולף ניסה להסתיר את העובדה הזאת, בדיוק כמו האגדות (הלא נכונות אגב) על מוצא יהודי במשפחת היטלר. כל זה הרבה יותר מובהק, בולט ומוכח מהשמועות (הגם לא נכונות) על אנטישמיות בדרדסים. החתולים הסמוראים
החתולים הסמוראים היא אחת מהסדרות היותר מופרעות עליהן גדלנו. היו הרבה יצורים גדולים, רובוטים ומכות, כאשר בכל פעם מחדש צריכים זריזי המנהיג, אנשובי הדון-ז'ואן ופוליאסתר - המוח של החבורה, להציל את "טוקיו הקטנה". ואתם חשבתם ש-DBZ הייתה אנימת האקשן הראשונה בסביבה, הא? הסדרה שודרה בערוץ 2, עברה לערוץ הילדים ומשם לג'טיקס השייכת לחיים סבן. החתולים הסמוראים, הם שוב נופלים מהשמיים. האסופית
האסופית הייתה הפקה מעניינת. הפרקים הראשונים, בהם אן עדיין צעירה, הם גולת הכותרת. פרקים בהם אן רבה עם בן כיתתה על שקרא לה "ראש גזר" או אן שמכינה עוגה דוחה כשמכניסה בטעות סירופ תרופתי. ההתבגרות של הילדה הקטנה היא אולי אחד הסממנים היותר מובהקים של הסדרה. גם ההמשך שלה היה נוגע ללב, בין אם זה עזיבתה לצורכי לימודים או מותו הטרגי של מת'יו. בישראל שודרה האסופית בערוץ הילדים, והיא בויימה בידי איסאהו טקהאטה - שכבר הספקתם לשכוח שהוא הבמאי של "אמאאאאא...", "מרקו", "אמאאאאאאאאא...", "מרקו", "אמאאאאאאאאאאאא...!" "טוב שתוק כבר". תאמינו או לא אבל בחודש אפריל הקרוב תעלה סדרת פריקוול (Before Green Gables) המגוללת את הרפתקאות אן כשהייתה צעירה. אם ולו בשביל הנוסטלגיה אני ממליץ לכולם לצפות בה (או בסרט שיצא לסדרה ב-1980).
עד כאן בערך הסדרות. אני מודע לכך שיש עוד המון סדרות, ישנות יותר וישנות פחות. לא את כולן ראיתי, לא את כולן אני זוכר, וחבר'ה לא כולן גם סדרות אנימה. בכיף הייתי כותב מילה או שתיים על הדרדסים, דובוני מה'כפת לי או טוב-טוב הגמד לו היו יפנים במקור. אולי ביום אחר אקדיש גם להם כתבה. אתם גם יותר ממוזמנים לשפוך אילו סדרות אתם מכירים, אוהבים וזוכרים.
הוסף למועדפים
סימניה
שלח בדואר
צפיות: 13503 תגובות (62)
^^
איזו נוסטלגיה, הסדרות שגדלנו עליהן בעודנו למדנו בבית הספר היסודי ואפילו קצת לפני כן...
~
הוו, בבית של סבתא שלי עדיין אפשר למצוא באחד החדרים ערימת קלטות גדולה של נילס והאווזים. אפשר לעשות מרתון! ובנוגע למומינים, אני בתהליכי צפייה (ואני גם נורא נהנית מזה! עדיין משדרים את זה בערוץ 1, וזה בדיוק בשעה בה אני חוזרת הביתה. אי אפשר להמנע מזה). אגב, הקשבתי עכשיו לפתיח של טאו טאו ואני -עדיין- לא מצליחה להיזכר בדבר הזה.
רם שיחקת אותה בגדול עם הכתבה הזו!
אוי רם איזה כתבה מרתקת!!!!
ח"ח.
מה שאירוני הוא שדווקא את בייבלייד אני זוכרת, וזוכרת שזה היה רע. רע מאוד. (ומסתבר שהיפנים מסכימים איתי לשם שינוי).
המשך לאסופית?!
עשית לי את היום (: אני רק מקווה שהעלילה תוכיח את עצמה כשווה משהו, אחרי הכל, עכשיו כבר אין ספרים להתבסס עליהם.
תודה לכולם P= שוב
נונה - נדמה לי שמרקו עשה בצפר לשאלתיאל מבחינת הטראומות, אצלי בכל אופן.
היי היי, עד ללואיס קרול!
אולגה, אל תשמיצי לי את הסופר האהוב עליי
זה רק ניחוש
אבל המוח היפני אוהב עולמות שונים ויצורים קופצניים, והסיפור של אליס הוא פשוט מקפצה מצויינת לדברים כאלה, או שסתם העולם של לואיס קרול מספק להם קטרזיס (מאז הבגרות לא השתמשתי במילה הזאת!).
הללויה!
עוד מישהו שמכחיש את המומינים^^
וואו!D:
מי לעזעזל לא זוכר את טאו טאו?!!!! אני הייתי מתה על זה!! הייתי מזמזמת את השיר פתיחה באובססיביות!!!
יאבה
דנה - אני לא מכחיש את המומינים, המומינים מכחישים אותי! ונילס אכן סגידה, לא כמו מרקו אבל, שעשתה לי חרדה מקופים.
כתבה מעולה!
שיחקת אותה רם ממש כיף להיזכר בכל הסדרות שגדלנו עליהם רק חבל שלא הזכרת את פינוקיו הכל כך ממכרת והזכורה לטוב שאני חושב שאין אחד שלא גדל עליה. דבר נוסף יש לך טעות בנוגע לסדרת ההמשך של שלושת המוסקטרים. העונה השניה שבה דארטניאן נשוי לחוליטה ויש לו ילדים אכן שודרה בארץ בערוץ הילדים במשך כמה עשרות שידורים חוזרים ולאחר מכן היא נכחדה מהטלויזיה. העונה הייתה מבוססת (באופן גרוע למדי) על ספר ההמשך של שלושת המוסקטרים "האיש במסכת הברזל".(אני אומר גרוע למדי כי בסוף הספר כולם מתים אבל אל תגלה לאף אחד)
אל תזכיר לי את צוות רוקט :(
הייתי מאוהבת בג'יימס במשך כל כיתה ג' בערך, וכל פעם הייתי מקווה שהוא לא יגמור את הפרק בטיסה חינם אל מעבר לאטמוספירה, וכל פעם הייתי מתאכזבת מחדש.
...
חצי עשור? נדמה לי שפוקימון היום בעונתה ה-13, ואם לקחת בחשבון שעונה = שנה, הרי ש...דאמ =/
...
אאךך אילו סדרות... אפםשר לעצום עיניים ולחזור 10 שנים אחורה ולהתגעגע עד מחר... או לעבור ליאס XD..
"על ראש הכרמל, עומד גרגמל, עושים לו קרניים והוא לא רואה. בא חתחתול, החליף לו טיטול..."
אמיר, לגבי מה שאמרת.
שלוגי
אף אחד לא עוצר אותך מלפרסם את הבלוג בישראטאקו (: אני יותר מאשמח.
שנאתי את בת הים הקטנה!
מרינה הזאת... סתם חיקוי עלוב לאריאל.
אנשים נהנים מזה
הערבים פעם החרימו את פוקימון בטענה שהיא מתרחשת בסביבה שדומה לישראל, או משהו כזה.
נהניתי מכל רגע!
רק סדרה אחת בלטה לי בחסרונה - הקוסם מארץ עוץ:
מי לא זוכר את טאו טאו !
עם כל הכבוד לך אדון קיץ הניכבד ,אני חושב שעם קצת עבודה הצלחתי לתת מקום של כבוד לשם הזה . והוא איתי שנים רבות דאסו . ( השם "טאו טאו" איננו בא משם הסידרה הנוסטלגית להלן אלא כעיוות מוזר של לא יודע מה ) ועוד דבר!@$!
כתבה מעולה אבל
אני לא מבינה מהסררות הכי ישנות למה לא כתבתה על מסעותיו של פיטר פן ---
...
התחלתי לכתוב תגובה חופרת והיא נמחקה לי... אוף בטמטום שלי!
גם אני לא האמנתי
גם אני לא האמנתי שהדרדסים אנטישמי... אבל באחד הפרקים באיזה יום שבת בבוקר פשוט שמתי לב שיש לגרגמל חנוכיה בבית :|
אף אחד לא ראה את מוש השור?
יש כל כך הרבה סדרות ילדות טובות, שזה לא יאמן
אבל השניים שהיו האהובות עלי הם חתולי הרעם ווולטרון מגן היקום, שראיתי את כל הפרקים שלהם, היו גם את אבירי האור הקסום וכוח המחץ שהם אמריקאיות אולי אבל לא פחות טובות, בכלל כוח המחץ הקדימה את זמנה והייתה עם עלילה מתוסבכת שלא כל אחד יכל להבין, במיוחד אם ההיית ילד באותו זמן, אפשר לציין לטובה גם את הי-מן ושליטי היקום ואחותו שירה נסיכת הכוח, יש גם את הקוסם מארץ עוץ, נעלולי פלא, גברת פלפלת, היו היה, החיים, בינבה, הרובוטריקים, בולי איש השלג, הקטקטים, דנבר, דני שבובני, להטטוני הכדורסל, חושחש, כוח וידאו, מייטי מקס, מכסחי השדים, המלך בבר, מקרון 1, עלילות בבאי, ערי הזהב הנסתרות, עמיקו וחבריו, מקורי וחבורתו, רוני וליטל וכמובן את סדרת הלהיט קפטן פלנט.
הו כמובן שהייתה אנטישמיות בדרדסים..
בפרק שבו הדרדסים חוגגים את חג המולד, גרגמל מניח את החנוכיה על החלון שלו, מה לא יותר ברור מזה לעזאזל!?
חולקת על דעתכך בכמה דברים... 33:
זה די ברור שהיתה אנטישמיות בדרדסים, עד כמה שניסו להסתיר את זה בגרסא העברית.
קרדיט ענק לnippon על פרויקט world theater
גם אני מתפלא מדוע פיטר פן נשכח כאן.
שאלתיאל
שאלתיאל קוואק דמות הכי חזקה !
אנטי קודומו!
לא יודע מה איתכם, אני גדלתי על אנימה נורמליות (מוות לקודומו!). מגיל חמש התחלתי לצפות בפוקימון (גם קודומו, אבל יחסית נורמלי. אני עד היום רואה לפעמים סתם לכיף ולנוסטלגיה. הסרטים טובים מאוד), בכיתה ג' התחלתי לצפות בנארוטו, בה' בבליץ', ומאז צפיתי בהמון אנימה.
גברת פלפלת ושאר ירקות..
אני באופן אישי גדלתי על פלפלת,נילס,המומינים, |
| עדכון אחרון ( שבת, 12 יוני 2010 16:00 ) |
תאמינו או לא, השם "מאיה" לא היה עיברות או משהו, אלא ככה קראו לדבורה מאחת הסדרות היותר ישנות שהגיעו ארצה. בחרתי לפתוח דווקא עם הסדרה שאני הכי פחות זוכר, למעט סצינות בודדות ושיר הפתיחה בביצועו של יזהר כהן בפרק הראשון ("הרחק בארץ זימזומיה, בתוך כוורת הומיה, חייתה דבורנת עליזה, פיקחית אבל גם קצת פזיזה") וראובן שפר בכל שאר הפרקים.
הרבה לפני שגילו את נפלאות ההתמסחרות מסדרות כמו נארוטו [Naruto] ובליץ' [Bleach], הפיקו אנשי סטודיו פיארוט [Pirerrot] סדרות איכות. והראשונה מתוכן: נילס, הולגרסון נילס. 
למה הסדרה מרגישה לי כמו 10 פרקים בלבד? כי לא ממש צפיתי בה. כן כן, סיקלו אותי באבנים. מעולם התחברתי להיפופוטמים הערומים האלה שלובשים בגד ים כשהם שוחים. המומינים עלתה ב-1990, שזה די מאוחר במונחים של שאר הסדרות המופיעות פה.
קוראים לזה קסם: לוקחים סיפור משני שהופיע בספר איטלקי והופכים אותו לסדרה בת 52 פרקים וסרט קולנוע. מדהים, לא? בכל אופן, "הלב", לדעתי אחת הסדרות היותר זכורות לטובה ששודרו כאן, מגוללת את מסעו של מרקו רוסי - ילד עם קול צפצפני שיוצא יחד עם הקופיף של אח שלו לחפש את אמא.
"אליס בארץ הפלאות" של לואיס קרול הוא אחד מספרי הילדים הנמכרים ביותר, עם עיבודים מקיר לקיר. החל מסרטי קולנוע, דרך משחקי מחשב (מישהו מכם אגב שיחק במשחק האימה האפל של הסדרה? מומלץ) ועד סרטי קולנוע, כשהיום מופק אחד כזה בטכנולוגיית תלת-מימד עם ג'וני דפ.
אני יכול להישבע לכם שכמעט ושכחתי מקיומה של הסדרה הזאת. אלא שבעודי בודק היכן דיבבה טאראקו [TARAKO], המדובבת של עליסה, גיליתי שהיא דיבבה את טאו-טאו מהסדרה הנוסטלגית. הסדרה, שלשם שינוי לא מבוססת על שום ספר, שודרה בערוץ הראשון והיום ניתן למצוא אותה בג'וניור.
שני דברים גדולים קראו ב-1989: נולדתי, ושאלתיאל קוואק עלתה לשידור. הסדרה, אם אתם זוכרים, מספרת על ברווז שהוריו, אחיו ואחותו נדרסו כשהיה צעיר והוא עצמו גדל אצל חפרפרת. בסדרה אלפרד, סליחה, שאלתיאל, עוזר לכל מיני חיות במצוקה כאשר יחד עם התקדמות הסדרה גדל שאלתיאל.
עוד לפני שגדלנו על צבים אמריקאים מכורים לפיצה שמתעסקים בלהיות נינג'ות, הוכרחנו לגדול על חתולים יפנים מכורים לפיצות שעוסקים בלהיות סמוראים. הסדרה עלתה לשידור ב-1990 ולישראל הגיעה זמן קצר לאחר מכן. הנקודה הישראלית של הסדרה היא פס הקול שהופק בידי חיים סבן (הפאוור-ריינג'רס!) בגרסא האנגלית של הסדרה. 
האסופית, תאמינו או לא, הופקה ב-1979. מדובר בהפקה נוספת של Nippon Animation המבוססת על הספר "אן מהחווה הירוקה". הסדרה - ומי שיגיד לי "פחחח זה לבנות" יחטוף מכות - מגוללת את הרפתקאותיה של אן שירלי, החל מצעירותה ועד להתבגרותה. סדרת מופת עם פרקים מתמשכים וכאלה שעומדים בפני עצמם.
תגובות מרוכזות ב-RSS
הצג/הסתר תגובות
נילס הוא גם גיבור הילדות שלי =] 
אוקיי סליחה על החפירה אבל זה משהו שישב לי על הלב הרבה זמן....
