צריך להפסיק להסתמך על ערוצי הילדים בשביל קהל אנימה חדש, הקהילה צריכה לפרסם אנימה באמצעים אחרים.

מי יתן והקהילה תשמין ותמלא את כל הארץ!

כבר מספר חודשים שהקהילות השונות מרגישות (או שרק אני?) ירידה רצינית בפעילות.
קהילות שהיו נחשבות מאוד כמו אנימנגה וישראטאקו מקבלות פחות ופחות תגובות. קהילות יותר קטנות בכלל במצב תמותה ואפילו "הפורום הגדול" (או בכינוייו השני - אנימהIL) מאבד התעניינות.
פעם כשנכנסתי אחרי כמה שעות לכל אחד מהפורומים ולחצתי על "הצג הודעות חדשות" ראיתי כמות הודעות מטורפת שגרמה לי לרצות להתאבד. עכשיו... אני דיי מתאכזב. גם הנושאים שכבר נפתחים לא כ"כ קשורים לאנימה ומנגה. אין דיונים פוריים בגלל הקהילה המוכרת שעברה כל דיון שיכלה לחשוב עליו ולמען האמת, אם לא נחנך חברים ומשפחה (וסתם זרים ראנדומליים ברחוב) לראות אנימה - אף אחד לא יראה יותר והקהילה תהפוך למועדון זקנים שסורג לעצמו קוספליי חדש כל שנה.

אני אישית מכניס אנשים לתחום כל כמה זמן, בין אם זה חבר שרק מכיר אנימה ושומע חפירות שלי ושל חברים אחרים שלי שאני אומר לו "תקשיב, יש לי סדרת אנימה אחת שאני כן רוצה שתראה, היא מצחיקה עם אקשן ובאלגנים ואני בטוח שתאהב אותה" וככה מכניס אותו לפחות קצת לעניין או אפילו לבוא לבוש בקוספליי לבית הספר וכל מי ששואל (לא בנימה מזלזלת..) יקבל תשובה והמלצה חמה.
אם לא תנסו - לא תצליחו.

לא שיש לי בעיה עם נושאי יומיום (וסתם פינגווינים שיודעים לתופף) אבל הרעיון בקהילת אנימה ומנגה זה לדבר על נושאים שקשורים לעניין (יודע מה, אם פורומי יפן למיניהם או אפילו משחקי אנימה היו משגשגים - הייתי שמח, אבל הם לא).
ואני יכול להבטיח לך שבשנה האחרונה גם הפעילות הכללית ירדה. פורומים גדולים נופלים לאט לאט, חלקם נראים אפילו על סף סגירה (אני קורא במלא קהילות. בזמן שאני מדבר פתוחות אצלי בו זמנית 6 פורומים [לא כולל אמא"י XD] ).

שאמן קינג ואינויאשה, אני כלכך מתגעגע...
תכניסו אתם עוד פעם לתוכן הטלוויזיה! אלו היו תוכניות מקובלות!

אינויאשה!!! שאמן קינג!!!

אי אפשר לצפות מתחום עניין מסויים להיות נון-סטופ בעלייה, יש גם ירידות. תראו את הבורסה.

אני למשל, בנוסף היותי אוטקו, גם מטאליסט. האזנתי לפודקאסט ראיון עם להקת אורפנד לנד. אחד מחברי הלהקה אמר שיש אנשים שהמטאל בא להם בצורה של תחביב נעורים, ויש כאלה שזה דרך חיים עבורם.
הרי סביר להניח שגם אתה יום אחד תפסיק לאהוב את זה כמו שאהבת פעם. אתה רואה את עצמך בן 70, אוהב אנימה ומנגה? יש כאלה, אבל הרוב מגלים ירידת התעניינות בתחום לאחר כמה שנים של פעילות פורייה.

כמות ערוצי הילדים גדלה דווקא? בהתחשב בכך שיותר ויותר ערוצי "ילדים" מעדיפים למתג את עצמם כערוצי "נוער+", האמירה הזאת מעט מפתיעה. מעבר לכך, אילו ערוצים שידורי רצועות שלמות, ועוד בצהריי היום, של אנימה מעבר לערוץ שש (כבר מזמן אי אפשר לקרוא לו ערוץ הילדים לדעתי) ולערוץ האנימה של יסהוט (שלא נחשב לערוץ ילדים, אבל ניחא)?

אני מבין את הצורך בהפשטה והדגשה בכדי להעביר נקודה, אבל מכאן ועד הסקת מסקנות הדרך מעט ארוכה יותר, או לפחות כך נראה לי.

אם כבר, ובהתחשב בתאריך הסגירה שלו, הרי שערוץ האנימה של יסהוט הוא אחת התוצאות ולא אחת הסיבות לנסיגה בתנופת קהילת האנימנגה בישראל. מעבר לכך, לא קשה להעלות סימני שאלה בכל הנוגע ליכולתו של ערוץ טלוויזיה לעבות את שורותיה של קהילה מקוונת אשר אינה תלויה בו, ואשר פועלת בפאזה שונה בכל הנוגע לסדרות אותן היא רואה ועליהן היא מדסקסת.

יש אמת לא מעטה באמירה שרבים, בדגש על הותיקים, בקהילה הגיעו לתחום דרך שידורי אנימה בטלוויזיה, אבל רק אם נעצור לרגע ונתבונן בפרטים שעומדים מאחוריה. השידורים היחידים שהצליחו לייצר תהודה ולדחוף אנשים לחפש את מזלם ברשת, היו שידורים של סדרות רבות פרקים ובעלות מכנה משותף נמוך יחסית לאנימה (בניגוד למשל ל-12 Kingdoms המתעסק בין השאר בפוליטיקה), אשר שודרו בערוצים מרכזיים בשעות מרכזיות בלו"ז (פוקמון, דיג'ימון, נארוטו וכו'). ערוץ האנימה של יסהוט לא עונה לאף אחד מן הפרמטרים הללו – מרבית הסדרות ששודרו בו לא היו בעלות מכנה משותף נמוך, הערוץ עצמו לא זכה לרייטינג משמעותי ורוב הזמן לא הושקעה מחשבה מאחורי לוח השידורים.

כמות המצטרפים משידורים "שוליים" יותר, דוגמת הניסיון הנועז והאמיץ של "ביפ" ב-2001 דרכו נכנסתי לתחום, זניחה לגמרי בהשוואה.

אם כבר, הבעיה ב"עומס היתר" שאתה מתאר לא נעוצה ב"עומס" עצמו – הגרשיים שם משום שביחס לשאר לוח השידורים לא היה מדובר בחלק עד כדי כך משמעותי, ובכלל – אלא בעובדה שהוא לא השתלם. הרעש שנוצר סביב התחום ב-2006-2007 תודות לשילוב של חשיפה רחבה בכלי התקשורת, התהוות הכנסים (שהם דבר מאד בולט ופיזי) ועוד כמה גורמים, גרם לערוצים רבים להשקיע בתחום החדש והמוזר הזה מתוך אמונה כי הם יצליחו להביא קהל חדש. כאשר התברר שמדובר ביותר רעש מאשר תוכן, מבחינה כלכלית, כולם לקחו צעד אחורנית. דוגמא מקבילה אפשר לראות ב"קומיקס וירקות", חנות הקומיקס התל-אביבית, שהחזיקה בעבר מלאי מנגות גדול יותר (בדגש על 2007-200 ומאז צמצמה אותו משום שעם כל הרעש של הקהילה, המכירות לא צמחו בהתאם.

במידה מסוימת אפשר לסכם את הסיבה להצטננות היחס של "החברה" (גורמים חוץ קהילתיים – ערוצי טלוויזיה, כלי תקשורת, חנויות וכו') לתחביב שלנו, לאחר השיא של 2006-2007, בפשטות – Our Wallet wasn't where our mouth was. זה כמובן אפשר להסביר בעזרת החלוקה הדמוגרפית של הקהילה – חלקה הזעום בוגר מספיק כדי לעשות משכורת סבירה על בסיס קבוע.

רק כשנבין את הניתוק הזה בין החוץ לפנים של התחביב, העובדה שקהל חדש ממשיך לפקוד את הכנסים, ואת התתי-קהילות השונות ברשת, הופכת להגיונית. אחרי הכל, ככל שהנוער הופך את הרשת לחלק אינטגראלי יותר ויותר מחייו, כך גדל הסיכוי כי הוא יתקל באנימה ויתעניין בה. במובן הזה, "בשנות האלפיים" זה האינטרנט שצריך לעניין אותנו ולא בהכרח ערוצי התקשורת הקלאסיים (הטלוויזיה והעיתונות המודפסת).

הנסיבות הטבעיות של קהילת המעריצים הישראלית הן שעזרו ליצור את המצב הבעייתי כפי שהוא קיים היום, וכנראה יהיה קיים בעתיד הנראה לעין. לשם השוואה צריך לקחת את הקהילה האמריקאית (ודרכה לקבל חלון לרוב הקהילות המערביות) – התבססות העניין בתחום בארה"ב בשנות השמונים המאוחרות ובשנות התשעים המוקדמות התרחשה סביב דמוגרפיה שונה לחלוטין מזו הקיימת בארץ. "דור המייסדים" של הקהילה האמריקאית היה בשנות העשרים לחייו ברגע שהחל להתעניין בתחום, ורק עם פרוץ התחום לבמה מרכזית יותר בסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים הגיל הממוצע של הקהילה האמריקאית ירד באופן דרמטי עם הצטרפותם של המון רב של מתבגרים. "דור המייסדים" שעזר לבסס את התעשייה האמריקאית יכל לעשות זאת משום שהיה לו בנמצא, מן הרגע הראשון, כסף זמין ובזבוזים – מה שלא קיים בארץ. מכאן שההשוואה לקהילות מערביות היא בעייתית, אלא אם כן מתייחסים למדינות בהן תנאי הבסיס בהן נוצרה הקהילה דומים לאלו בארץ (כמו ספרד למשל, אם איני טועה), ובמקרים כאלה ניתן לראות שהבעיות מהן אנו סובלים אינן כל כך ייחודיות כפי שאולי נדמה בתחילה.

המסקנה הנובעת מכל זה אומנם מגלמת בתוכה את הפיתרון לבעיה, אך בו בזמן גם מהווה שורה תחתונה מדכאת יחסית בכל הנוגע לקהילה בעתיד הנראה לעין. עד כמה מגוחך שזה לא ישמע, אבל הפיתרון הוא בהחלט חינוך – מהסוג שעומד בבסיס הפאנזין וצריך לעמוד בבסיס כל בלוג אנימה ישראלי, לדעתי – החדרת ההבנה כי תרבות האוטקו היא תחביב רב ממדים, אשר מציע לעוסק בו מגוון רחב של דברים מעניינים עליהם אפשר לדבר, לכתוב, להרהר, להראות ולחוות. הנחלת תרבות דיון אמיתית על אנימה, מנגה, נובלות ויזואליות ושאר ירקות, היא הדרך היחידה הוודאית לנסות ולייצר את היסודות היציבים שלא זכינו לקבל בירושה מאלו שקדמו לנו. מה שמדכא בכך, היא ההבנה שתהליך שכזה של חינוך, ובמיוחד כשאין לך שיתוף פעולה מהצד השני, הוא תהליך ארוך ושאת פירותיו לא רואים במיידי.

נ.ב: אם כבר השקעתי 740 מילה בתגובה, לא בא לך אולי לכתוב בתמורה איזה משפט או שתיים בתגובה לסיכום שנה שכתבתי?

לפני שנתיים בערך הפסקתי לבוא לכנסים אחרי שהכנס האחרון וגם השתיים שלפניו איכזבו אותי...
עם זאת כמות האנימות שאני רואה לא השתנתה ואולי גדלה

אני אישית נשארתי אוטאקו כשהייתי ואולי אפילו יותר XD

אכן צריך לעשות משהו על מנת למשוך קהל נוסף אך זה לא קל. החזרת סדרות אנימה לטלוויזיה יכול לעזור אך קשה להשיג, אחרי הכל כסף... לא קל לקבל זכויות שידור וגם הגישה בארץ לשידור סדרות אנימה לא נכונה. על מנת שהקהל יצפה בזה למשך תקופה ארוכה יש לשדר כמו ביפן פרק בשבוע.

כמון יש לעשות גם מסע הסברה בארץ, אך יש לדעת איך לעשות את זה וגם לדעת למי לתת לעשות את זה.

כמה דברים שמונעים מאנשים להכנס לקהילה זה כמובן התנהגות של מיעוט שלאחרונה די התמתנה, אך הייתה תקופה של פאן-גילרס רציניות שכמעט אנסו אנשים במפגשים וכנסים וגם התנשקו תמורת כסף או כל מיני דברים כאלה. מזל שהדבר טופל מהר יחסית ועדיין ממשיכים לטפל בו.

קודם כל עלינו לעזור להשאיר קודם כל את הגרעין שקיים כרגע וכמובן גם לעזור בכך שיראו יותר פנים מוכרות מאירועים קודמים בכנסים בעתיד. יש לעזור לעשות את הכנסים אטרקטיביים יותר ויותר מושכים, אפילו אם זה אומר לנסות להשיג קרטונים שמודפסים עליהם דמויות בגודל אמיתי. על מנת למשוך תשומת לב ולעשות יותר צבע.

אומנם עיניין יקר, אך אם שומרים טוב אפשרי להשתמש בזה גם בכנסים הבאים.

הבעיה היא שערוץ הילדים חורש על סדרות ואני יסביר...כמה פעמים שידרו שידורים חוזרים של פוקימון או דרגון בול? התשובה: יותר מידי.
כאילו נגמר להם המלאי של הסדרה אז הם פשוט משדרים אותה שוב ושוב ובלופ עצבני. מתישהו אתה פשוט יושב מול הטלויזיה וצופה באותו פרק בפעם ה-1623 שהוא שודר, חלאס זה ממש מרגיז.
וגם מה הקטע לשדר כל יום פרק חדש? מה איאפשר לקנות כמה סדרות ולפזר אותם לימים קבועים?
אין סדר בארץ, סדרות באות וחולפות כאילו כלום, וקהל המעריצים שלהם לא מתפתח כי עד שמיהוא שומע על סדרה אחת היא כבר נגמרת ומתחילה סדרה אחרת.
והאמת שגם הסדרות לא כאלה מעניינות, ערוץ הילדים מביא סדרות מעפנות, זה לא התפתח אם לא יביאו את הדברים המטורפים.
בקשר לנארוטו ובליץ' שעשו כל כך הרבה רעש בעולם, בארץ לא ראיתי התלהבות יתר מהן, כי זה שודר בשעה כל כך מאוחרת יחסית שכבר רוב הצופים הלכו לישון ונשארו רק החולים בראש כמוני שיודעים ומכירים את אותן סדרות מצפייה דרך האינטרנט.
קיצור אני יכול לדבר שעות על הנושא, אבל זה לא הקטע, הקטע הוא שבארץ עשו בלגאן והפכו את זה לטרנד חולף במקום לשמור על זה לאורך זמן.

ורק לידע, אני בחור בן 23 שמזמן פרש לצפייה באינטרנט, כי שם מביאים את הדברים היפים והטובים.

תחום האנימה והמנגה לא מייצר כסף.
וכתוצאה מכך הוא מונע ממנו גדילה כי אין חברות וגופים שירצו להשקיע בתחום הזה ולקדם אותו.

כל תהליך הצמצום הזה בקהילה, שערוצים נסגרו, פחות תוכניות משודרות, חנויות התאחדו והצטמצמו זה בגלל שהקהילה לא מייצרת כסף.

והסיבה לכך דיי ברורה, כפי שיבגני כתב רוב הקהילה היא בגילאים צעירים שאינם מאפשרים לה לבזבז כסף.

זה אומר שכל האחריות הזאת נופלת על החבר'ה היותר וותיקים בקהילה הזאת שכן מרוויחים כסף ויכולים להרשות לעצמם לבזבז כסף על התחביב הזה, אבל כמות האנשים הזאת לא מספיקה בשביל לקדם את התחום כולו.

אני חושב שראשי/מייסדי הקהילה צריכים לחשוב על תוכנית כלכלית שתאפשר ליצור כסף מהקהילה הקטנה שלנו ולהשתמש בכסף הזה בשביל לקדם את הקהילה.

או שנחכה כמה שנים עד שהחבר'ה הצעירים של היום יגדלו וירוויחו כסף ועדיין ישארו בתחום בשביל להציל אותו...

אתה צודק רן,
בשנה האחרונה היה גל גיוס די גדול של אוטאקואים וגם יהיו עוד כאלה, אבל עדיין יקח כמה שנים עד שהם וגם אנחנו נוכל להרשות לעצמנו לבזבז יותר על התחום. אחרי הכל אנחנו צריכים כסף גם לחיים שלנו וללימודים...

תוכנית כלכלית קצת קשה למצוא, אלא אם נוכל להשיג תרומות ממקומות שונים בארץ או בחו"ל. גם כמובן לנסות לפרסם יורת את התחום בתקווה שיצטרפו עוד אנשים בעיקר בוגרים.

דבר נוסף זה שאנשים כמובן מעדיפים להזמין מחו"ל, לפעמים זה גם יואצ זול יותר, וכמובן שמהר יותר עם יותר מבחר... ערוץ שידורי אנימה, יעזור, אבל כמובן צריך ליעד אותו לקהל שאליו פונים, אני למשל ובטוח עוד אחרים מעדיפים לצפות דרך המחשב ולהוריד סדרות. שעות צפיה נוחות. כמובןש עכשיו יש את yes max וגם את hot VOD...

אם יהייה ערוץ יפני שיוכל להשקיע בארץ זה אולי יעזור. או בכלל לעשות מופעים בכל הארץ ולא רק בכנסים הקשורים לנושא, ממש מסע הופעות. כמובן גם זה לא דבר קל, וגם אז רק קהילת הבוגרים יוכלו להרשות לעצמם לעשות ניסוי שכזה.

אסור לנו לשבת בחיבוק ידיים עוד חייבים לקום ולעשות מעשה ..כמו הפגנה/עצומה ולישלוח את זה לערוצים הגבוהים כמו ערוץ הילדים וכ'ו..אולי הם לא ממש התיחסו אליינו ברצינות כי הם..אולפן וכל זה ..אבל לפחות נראה להם שאכפאת לנו ושעם אוטאקויים לא מתעסקים ולא מזלזלים ..אז מי איתי????

באמת אסור לנו לשבת ולצפות בקהילה דועכת מהצד. אנחנו צריכים לקחת אחריות,להכיר לחברים את התחום,לשכנע אותם להתנסות. יש לי חברה שאהבה כל אנימה ששודרה בטלמאנגה,אבל אין לה כוח לראות אנימה באינטרנט >

זה כ"כ מצער,אבל אתה צודק.
אבל...
זה גם פותח דלת.נוכל למצוא דרך אחרת להביא אוטאקוים לקהילה.נוכל לקחת אחריות,ואולי,זה ילמד אותנו להכיר לחברים שלנו את התחום.זו הזדמנות למצוא דרך יותר אפיקטיבית למשוך קהל.
מצד שני,אולי קל לי לשבת ולכתוב,כי השאלה "איזו?" נשארת תלויה באוויר.

הדרך היחידה שיכולה לעבוד לטווח הרחוק היא הדרך שבה אנשים מהקהילה יפעילו לחץ על ערוצי הילדים השונים לרכוש סדרות יפניות לא יקרות אבל טובות עם קונספט שלא נראה עדיין בטלויזיה (כמו שהיה אז עם פוקימון, שבאותו הזמן היה דבר חדש בנוף המצוירים בארץ, ולאחריו דרגון בול שגם היה סוג של משהו חדש שסחף איתו המון ילדים לאינטרנט).

כל העניין של איסוף כספים וכאלה, זה לא משהו שיעבוד לטווח הרחוק, כי חבורת ילדים שעסוקים בלימודי חטיבה לא יכולים לממן כלום, ועל אלה המבוגרים כבר אמרו, שכן יש להם כסף כי הם כבר עובדים, אבל יש להם עיסוקים אחרים ולבזבז כסף על אנימה לא נראה מועיל בטווח הרחוק.

לפרסם את האנימה והמנגה באינטרנט זה לא משהו שבאמת יזיז משהו, כי כאלה שמתחילים להעניין אלה בדרך כלל כאלה שצפו בסדרה בטטלויזיה ומעוניינים לעוד פרטים באינטרנט.

אפשר כמובן להקים גם מועדון ותנועת נוער בנושא, אפילו באיזור המרכז. כמובן, שוב הבעיה של הון ראשוני ולדאוג שתהייה קבוצה שתגיע באמת כל פעם ותתמיד

זה כעב,
הרבה יותר נוח להכחיש,
אין הרבה מה לעשות כנגד לזה שישראל היא מדינה קטנה ואין הרבה אמצעים לפתח כאן קהילה גדולה,
אחריי הכל בארצות אחרות יש הרבה אוטאקויים אבל לא יחסית לגודל המדינות שלהם,[אבל עדיין הרבה אוטאקויים מבטיחים שיגשוג אוטאקואיזם^_^]

בכל אופן,אני אישית תמיד אוהב אנימה[מחלה חשוכת מרפא]
ככה שזה לא ממש מציק לי שבישראל לא יהיו אנשים חדשים שאוהבים אנימה [אחריי הכל ישראל לא תשנה את מאזן האוטאקויים בעולם]
למרות שזה kinda sad
:[

כל מילה ומילה נכונה והגיע הזמן באמת להתעורר.
אני אישית גולש בפורום AIL כבר... משהו כמו 5 שנים בערך ושמתי לב לשינוי העצום בעיקר בשנתיים האחרונות. לא רק שהפורום נהיה דל ומשעמם יותר (ועם פחות אנשים) אלא שאפילו התחילה מגמה של משתמשים שכלל לא רואים אנימה, זאת הפכה להיות קהילה שלחצי ממנה אין בכלל עניין בזה וזה פשוט עצוב.
אני מתאר לעצמי שהמצב ככה גם במקומות אחרים.

בכל מקרה, קראתי את כל התגובות כאן, אני מאוד מסכים עם רן שהעניין הכספי משחק חזק כאן וזאת הבעיה העיקרית.

מה שאני לא מסכים איתו זה הרעיון להפעיל לחץ על ערוצי הילדים, זה אמנם יכול לעזור להביא אנשים חדשים, אבל מדובר בילדים קטנים שרובם הגדול יסיים כמו רוב הדור שצפה בדרגון בול ופוקימון וכרגע לא ממש מסתכל על אנימות בתור יותר מאשר סדרות ילדותיות וטפשיות. חוץ מזה שבאמת קשה לי לחשוב על סדרה כלשהי שתוכל ליצור הד כמו שיצרו הסדרות האלה, אפילו נארוטו נכשלה בזה.

מה גם שאם נמשיך להשאיר את הקהילה כקהילה שכוללת ברובה הגדול רק ילדים קטנים לא נגיע רחוק. אם אנימות ישודרו רק בערוצי ילדים הן ימשיכו להחשב כסדרות ילדים פשוטות ולא יצרו עניין אצל אף אחד מעל גיל 14.

יכול להיות שצריך באמת לצאת באיזשהו מסע הסברה ולנסות איכשהו לחשוף כמה שיותר קהל לנושא, אולי אפילו בעזרת הכנסים. כלומר, כיום הכנסים מיועדים בערך רק לקהילה ולא לאנשים מחוצה לה והם מתפרסמים רק בקהילות האינטרנטיות (ולפעמים גם בערוץ הילדים או בכתבות כאלה ואחרות שלא ממש משודרות בשעות שאנשים צופים בטלוויזיה). לדעתי צריך להתאים חלק מהפעילויות וההרצאות לקהל יעד חדש ולהשקיע קצת יותר בפרסום.
זה סתם רעיון שעלה לי, אני לא יודע עד כמה הוא מועיל אם בכלל.

חחחח רק חבל שילדים בני 14 ומעלה שלא התעניינו במצוירים עד היום הסיכוי שיכנסו ברצינות לאנימה היום הוא קלוש. קהל חדש יבוא רק מילדים קטנים שעם הזמן יגדלו ויהיו הדור הבא של הקהילה הזאת. אלעד כשאתה היית זב-חוטם noob ונכנסת לפורומים, אף אחד לא אמר לך לצאת מהפורום. עם הזמן השתלבת.

"להתאים פעילויות והראצות לקהל יחד חדש"? למי בדיוק? לבוגרי תיכון? לאנשים שמעניינת אותם המשכנתא שלהם?
הקהל שצריך להשקיע בו זה קהל הצוציקים.
כל הדיבור הפוליטיקלי-קורקט שלך אלעד שווה לכלום ושום דבר.

אתה ללא ספק צודק, רובנו (כך לפחות נדמה לי) התחילו את דרכם מהאנימות שבטלויזיה.
אני בעצמי הפכתי כ10 אנשים לאוטאקואים בזכות אהבתי הרבה לאנימה ^^
אבל המשפט "אני לא רואה כל כך אנימות" הפך להיות ה"מוטו" שלי, מן הסיבה הפשוטה ש... התבגרתי, ואנימות כבר לא מושכות אותי כל כך כפי שהן משכו אותי לפני 5 שנים.
כולנו מתבגרים לצערנו, ונצטרך להשלים עם העובדה שאולי הדור החדש לא מעוניין באנימה כפי שאנחנו היינו מעוניינים בזמנם (אני מרגיש פתאום זקן XD)

לא אמרתי להעיף את אותם "צוציקים" לכל הרוחות, ברור שרובנו הגדול התחיל להתעניין בזה בגיל צעיר, אבל אנחנו לא מצליחים לתחזק את הקהילה כמו שצריך ודור חדש של ילדים קטנים בסך הכל יגדל לאותו המצב, אמרתי שבסך הכל יש להתמקד יותר באנשים קצת יותר בוגרים.
"רק חבל שילדים בני 14 ומעלה שלא התעניינו במצוירים עד היום הסיכוי שיכנסו לאנימה היום הוא קלוש" - כמו שרם אמר, אין קשר לגיל כי זה תחביב שאפשר לאמץ בכל גיל. אני אוסיף גם שהסיבה העיקרית שאותם אנשים לא "התעניינו במצוירים" זה בגלל שהידע שלהם על זה בא רק מערוץ הילדים והם לא באמת יודעים על מה מדובר ומוצפים בסטיגמות של "מצויר זה לילדים קטנים". זה לא דבר שאי אפשר לשנות בעזרת חשיפה.

צריך להציג את זה כדבר בוגר יותר.
היום אנימה בעיני רוב אנשי הארץ = "הפוקימון הזה".
אם היה פירסום רציני של אנימה בערוצי המבוגרים (לא, לא לייט נייט אגו - למרות שגם זה רעיון) כמו ערוץ 2 וערוץ 10 בשעות שקרובות לפריים טיים והפירסום היה מועבר נכון - אולי כמה היו בודקים את העניין, אבל גם אז, קשה להרוס תדמית של שנים שנכנסה עמוק לתוך ראשים של אנשים שאומרת "מצוייר=ילדותי" ככה שגם אם היה את הכסף לדבר כזה זה לא היה ממש עוזר.
מה שכן אני יכול להגיד לכם, כשהייתי בחטיבה נהגתי להביא מנגות איתי לכיתה כל יום ולקרוא (טוב, למרוים אז לא היה אכפת). זה גרם לדיי מהומה בכיתה מידי פעם. למה? WELL, אני קראתי קומיקסים ואנשים לידי התחילו לשאול מה אני קורא - אני מסביר ו"מפרסם את המנגה" ותוך כדי בכוונה מראה את החלק של הערום (אני מדבר על מנגה ספציפית - AIRGEAR). ערום אצל מתבגרים = בלאגן בראש. בנוסף במהלך השנים האלו הכנסתי טוב טוב לכיתה שלי לראש את הנושא. הייתי מדבר עם חברים על אנימות, בא עם קוספליי לבית ספר ודיי חופר על זה. נכון, לא הוספתי מזה יותר מידי אנשים לקהילה - אבל חשפתי אותם לצד אחר שהם לא מבינים או מכירים. אה כן, ועזרתי לכמה כן להיכנס לתחום פחות או יותר... אני עוד בתהליך על אחד מהם XD

אחרי החפירה חסרת התועלת הזאת שאני כבר לא מבין ממנה כלום - בהצלחה לנו(?)

לא רק שהם הפסיקו לשדר אנימה בישראל, הם גם לא סיימו את הסדרות שהם כן שידרו!! *אההמבליץ'אהההמאההמ* >>

אין לי כל כך איך להסביר את זה אבל..
מזה משנה לכם..
אתם מורידים סדרות ורואים אותן וזהו
קהילה, לחשוף אנשים, להביא אנשים..
מה קרה? אנחנו הנוצרים בתקופה הקולוניאלית
פותחים כנסיות כמו דוכני פלאפל בתחנה מרכזית כדי להעביר עוד אנשים לנצרות?
קחו אוויר תנשמו..
יש לכם קהילה כנסים וכו' סבבה יופי.
אתם נהנים? יופי כיף לכם. אותי זה פחות מעניין
אני לא אבוא להצגה של סול איטר ודברים כאלה
בעיניי זה מפגר. (לא לפגוע באף אחד)
אולי גם כי אני יותר גדול.
אני בן 22, חייל משוחרר. אני רואה אנימה מגיל.. חישוב מהיר
14 אני חושב.
וואלה חבר שלי יום אחד בא אלי ואמר לי שיש לו משהו יפה להראות לי.
הורדתי trigun ראיתי אמרתי "זה ממש יפה"
שאלתי אותו אם יש עוד כאלה
אז הוא הביא לי cowboy bebop ומשם התחלתי לחפש לבד. התחלתי גם לפני שנה וקצת ללמוד יפנית בעקבות כל הסדרות הללו. שבעים אחוז מהMp3 שלי זה ביפנית..
ואני עכשיו חוסך כסף כדי לעבור ללמוד יפנית ביפן לתקופה של שנה פלוס.
אוטאקו? אתם תגדירו.
מי שאוהב את זה יחפש את זה, ויגיע לפה בסופו של דבר.
אני באתר הזה כדי להתעדכן אם יוצאות סדרות ששווה לראות וזהו.
לא כולם צריכים קהילה וקוספליי וכו' כדי לאהוב אנימה. ופורומים ודיונים וכל זה.
בשבילי זה במקום טלוויזיה, והסדרות (חלקן לא כולן) באות עם מסר עמוק הרבה יותר מאשר הדברים בטלוויזיה שלנוהאמריקאית (שזה בערך מה שיש פה)
ישמע פלצני אבל נארוטו וכל השונן האג'ימה נו יפו וכו' לימדו אותי שיעור בחיים.
על התמדה ואמון עצמי ונחישות וכו'.
וזה גורם ישיר לכך ששירתתי ביחידה מובחרת בצבא.
אני לוקח מהסדרות דברים שבעיניי יעזרו לי בתור אדם להיות טוב יותר ובשביל להעביר את הזמן שמשעמם. וזהו.
אנשים רואים אנימה. לא כולם רוצים קהילה או צריכים.
היה ערוץ אנימה ביאס ראיתי אותו היו אולי 3 סדרות שוות שם וכל השאר היה זבל.
יש לנושא הזה המון דעות קדומות שלא תמיד נשברות.
ולכן זה ירד. זה לא מכר!!
אתם רוצים שאנימה ילקח בקנה מידה של האח הגדול?
אני לא. זה יאבד מהיופי שלו. וזה לא מתאים לכל אחד.
בקיצור טוב לכם יופי אני שמח שאתם מעורים בנושאים של קהילה וארגון.
אבל אני חושב שבן אדם יבוא לדבר כזה לבד.
לא צריך לשווק את זה ולא כלום.
אם הקהילה שלכם תגדל זה יקרה כי אנשים יבואו
לא כי אתם תביאו אותם.
והכי חשוב, אל תשכחו שבחו"ל יש בכמה עשרות מיליונים יותר אנשים.
אז נגיד 5% מהאוכלוסיה שם בקטע של אנימה
אז זה יוצא מיליונים. פה זה יוצא עשרות אלפים.
לכן הכל יותר קטן.
פה מגזין כמו בלייזר עם בערך איזה 17000 מנויים וזה נחשב למלא.
ביפן זה פחות מכפר דייגים נידח.
קחו דברים בפרופורציות. זה מה שיש לכם, תעבדו עם זה. לשווק ולתת לעולם את ה"בשורה" של האנימה.
בעיניי בזבוז זמן.
החברים הקרובים שלכם רואים אנימה?
יופי נהדר. חברים שלי כן רואים בגללי.
וזה יותר ממספיק לי.
יום יפה לכולכם.

וואו באמת מה שהיה פעם זה לא מה שעכשיו .. כל ה "כמעט מלאכים" תפסו את המסכים (לצערי הרב) .. פעם הייתי אוטאקו והיום אני יותר לכיוון הפאנגירל XD שצועקת קוואיי לכל דבר .
כמובן שאני דיי עסוקה עם אירגון הנוער שלי ובצ'פר כדי לצפות באנימות כמו פעם (ויש לי רשימה ארוכה)

אולי אנחנו צריכים לשלוח עצומה לערוצי הילדים שיחזירו את האנימה למסך !!!

כן, אבל קהל בוגר לא ייכנס ברצינות לתחום הזה, באותה מידה שהבוגרים שצופים באנימה מגיל קטן מתייחסים לאנימה כעת - בפחות רצינות. אולי קהל בוגר חדש יצפה בסדרה אחת-שתיים-שלוש, לא יותר מידיי, בטוח שלא בכמות הסיטונאית שבה צופים "צוציקים".

אני לא דואג לקהילה הזאת כי אני יודע מהו כוחה של תגובת השרשרת - מישהו צופה באנימה, מראה את זה לחבר שלו, החבר צופה, ומהחבר הזה לחבר אחר, לחבר אחר. הטלויזיה, גם אם לא משודרות בה אנימות, ממנה באים ילדים שאיכשהו מגיעים לתחום הזה דרך האינטרנט. הרבה לא יודעים להעריך את ערוץ הילדים בגלל שזה סקסי ומקובל להגיד "איזה דיבוב גרוע, אין, אין, הם הרסו את הסדרה, שיפסיקו לרכוש סדרות אנימה ולהרוס אותן". ערוץ הילדים בנה את הקהילה הזאת, הגדיל אותה, יצר לה בסיס חזק.
בנוגע לטיב קהל הצופים החדש אין לי בעיה, זו כבר בררנות יתר להתבכיין שיש קהל צופים חדש שהוא ברובו צוציקים.

אנימה בפריים-טיים בערוץ 2 או 10? כן, בטח.

כל "ערוצי הילדי" כביכול, לא בחרו באנימות הנכונות!!! נכון שפוקימון ודיג'ימון הם סדרות ילדים פופולריות, אבל יש עוד מלאן ואחד אנימות טובות שמחכות לשבור את הטלוויזיה ולצאת אל העולם!!! למשל: fairy tail, אנימה חדשה אבל טובה מאוד וגם מתאימה לכול הגילאים. וכמובן יש גם את וואן פיס שהפסיקו לשדר אחרי 50 הפרקים הראשונים שלא היו מי יודע מה, tsubasa resaviour chronicle שגם היה בטלוויזיה אך הפסיקו לשדר, וגם בכלל... ביגלל שהם בחרו סדרות לא מי יודע מה לשדר (לפחות הפרקים ששודרו) ואלו קיבלו רייטינג נמוך לא אומר שצריך להפסיק להביא אנימות חדשות לקהילה הישראלית!!!
אני חושבת שצריך לעשות הפגנה מול המשרדים של רשתות הטלוויזיה, לתפוס אותם באוזניים ולאמר להם: "היי!! אנחנו רוצים אנימה!!!".... כמובן שאפשר גם לנסות לשלוח מכתב... אבל עדיין!!!
וגם מה היה הרעיון הגדול בלהחליף את ערוץ המנגה ב-yes בערוץ בישול?!
anyway ניראה לי שהבהרתי את נקודתי [:

- תן לי לחלום XDD (מה לא מתאים לכם לראות DEATH NOTE במקום האח הגדול?)

חח אם להורים יש סלידה מתוכנית כמו האח הגדול בשביל ילדיהם, אז מסדרה "חינוכית" כמו "מחברת המוות" בטח תהיה תמימות דעים.

לפחות הסדרה הזאת מפתחת אינטליגנציה כלשהי - גם אם קרימינלית... אני אישית מוצא את זה יותר חינוכי בהרבה מאשר האח הגדול...

אני התחלתי את התקופה האוטאקויית שלי בכתה ה', שנה לפני ששידרו את אינויאשה ואנימה הפך לקטע פופולרי בטירוף. ככה שראיתי שלפני זה, הקהילה הייתה קטנה, ו... לא קהילתית במיוחד. במיוחד לא לילדות בכתה ה' שלא באמת מבינות משהו וסתם מחפשות אנשים לדבר איתם על "אומייגדדדד צ'וביטס וסיילור מון זה כזהההה שולטטטט". אבל אז כשאינויאשה עלה, הקהילה גדלה מאוד בבת אחת, הצטרפו המון אנשים, גם כאלו שהיו יותר צעירים ממני, חנויות כמו "אוטאקו" ז"ל בסנטר נפתחו ואנימה נכנסה לתודעה בישראל בצורה דיי חזקה. אבל כמו הרבה דברים, התחילו סטיגמות וכאלו, ואצל הרבה אנשים זה נכנס לאותו חלק בראש שאליו הולכים "פריקים" ו"מטאל"- שאצל חלק מהאנשים זה דבר טוב, ואצל חלק לא.
מצד אחד- הירידה בפופולאריות הייתה צפויה. ברגע שהפסיק העניין של "אומג, משהו חדש, בואו נחפש עליו" ואנשים הבינו שאלו פשוט סדרות יפניות ממש טובות, נשארו בעיקר האנשים שהבו את זה מההתחלה. בהרבה מהפעמים מדובר פשוט בעניין צדדי- כן, אני קורא מנגה, אבל גם עושה ספורט, מנגן בלהקה ואוהב משוואות ריבועיות (?!)
אין לי ממש נקודה ברורה. אבל אני יכולה להעיד על עצמי שהייתי פעם אוטאקו רציני, כזו עם פוסטרים על כל נקודה פנויה בחדר, פיגרים, חולצה של פול מון, אוסף מנגות ואייפוד מפוצץ בשירים יפנים. השנים חלפו, אני צופה באנימה פחות (ומתמקדת בעיקר באובססיות שלי- הארוהי ולאבלס XD), ועם זה הפוסטרים המצויירים הוחלפו חלקם בפוסטרים של "וונדטה" ו"פאנטום האופרה", האייפוד התמלא אז מחקתי הרבה מהשירים היפנים, הפיגרים נמכרו והחולצה של פול מון נגזרה בצורה כל כך עילגת לפני 3 שנים שעכשיו אני יכולה ללבוש אותה רק אם בא לי להיראות כמו הומלס בלי טעם באופנה. זה קורה. אני כבר הרבה פחות "אוטאקו", אפילו דילגתי על כנס פורים השנה, אבל אני עדיין אוהבת אנימה ומנגה. הייתי חברת צוות במחזמר. אני חושבת שהאנשים נשארים, ופשוט ההתלהבות יורדת אז שמים לב אליהם פחות.
לא?