וואו... פשוט וואו...
אני האמת לא הייתי בכנס אחד אפילוXD
אני חשבתי שתמיד כדאי שיהיה לי חבר איתי כדי שלא יהיה משעמם... אבל אין לי חברים אוטקואים...

נרגעתי - כבר באמצע הקריאה חשבתי מה אני אעשה עם ישראטאקו :/ בלעדיך

אם להגיד את האמת הקהילה והכנסים לא מעניינים אותי כהוא זה..

כל עוד אתה ממשיך לעשות עם הבלוג הזה נפלאות אני מרוצה!

כבר כמה שנים שגם אני לא מגיע לכנסים(דבר שלאחרונה התחדש עקב פעילותי ב-KAT)ולו רק בגלל אותה תחושת מיצוי שאני בטוח שרבים מרגישים. פעם הייתי מגיע לשמוע הרצאות מעניינות, לראות את האנשים שמאחורי הכינויים בפורומים השונים ובין היתר גם להרחיב את אוסף המנגות שלי אבל עד כמה שזה מצער כבר נמאס, כמו שאמרת אין בי את הרצון לקום ולנסוע לעיר אחרת בחום המעיק ולשלם על כניסה לאירוע שברור לי שאסתובב שם בחוסר מעש(בעיקר בגלל חוסר בחברה-אין מה לעשות חברים גרים בערים שונות ולא תמיד אפשר להגיע לכנס ביחד)ובייחוד בגלל תופעה ששמתי אליה לב לאחרונה של ריבוי קוספליי וחידוני טריוויה שלמרות שאיני שולל אותם כי ברור שיש להם קהל יעד, הם אינם הסיבה שבגללה אני מגיע(אני מגיע לשמוע ולהחכים על אנימהמנגה ועל יפן בכלל) וההרצאות אינם כפי שהיו. הקהילה צריכה באופן דחוף "משהו" אחר שאין לי מושג מהו כי לצערי איני יצירתי מספיק בשביל להגות אותו בראשי אבל אני סומך על הקהילה ועל האנשים הרבים שמרכיבים אותה שלפחות אחד מהם יצעד קדימה וירים קול על מנת שלא נמצא את עצמנו בלי קהילה בכלל בעוד X זמן ועם בלוג שאי שם בשנת 2011 הרים את הדגל האדום אבל אף אחד לא התייחס אליו.

נ.ב
למה למחוק את החיוך? הורדת לי אבן מהלב, כל פעם שיש מאמר חוץ מביקורות כלשהן שנוגעות לך עצמך אני שוב אומר לעצמי "שיט הוא מודיע על סגירת הבלוג" ולו רק בגלל גורלו של הבלוג הקודם שגורם לי לחשוש כל פעם מחדש. אז תמשיך להיות כלב השמירה של הקהילה ואני מאחל לך עוד שנים רבות של כתיבה פוריה וכמובן לחזור לחיק הקהילה שבתקווה תמשיך להתרחב ולהתעמק.

אבל מאיזה אנימה הבחורה בתמונה, פשוט הייתי חייב לשאול.

יותר מאוחר אני אקרא את החפירה

מאוד אמיץ לא להתכחש לזה שקצת התרחקת ממשהו שבטח היה חלק חשוב מהחיים שלך.
חבל שאני לא יכול להזדהות איתך כלכך... אני חדש יחסית בקהילה ועוד לא קרוב למצא את עניין הכנסים וכל זה, אולי בעוד כמה שנים אני אזסר בכתבה הזאת ואזדהה איתה יותר (?)

Thumbs Up!

גם אני כבר מיציתי את הכנסים במובן המקובל שלהם, אבל איפה שאתה רואה כנס שמוצא, אני רואה אופציות לפיתוח. ולכן אני כל כך שמח שנבחרתי לנהל את הכנס הקרוב, אני לא אפרט יותר מדי, אבל במהלך העבודה על הכנס אני ושאר חברי הסגל שינינו רבים מהדברים הקבועים בכנסים-בעיקר בתחום התוכן(רוב הרעיונות הם של הסגל עצמו, אגב).

בכל מקרה, אני מזדהה איתך במובן שגם אני לא מתעניין יותר מדי בכנסים כפי שהתעניינתי בהם בעבר, אבל אני מוצא בכל פעם דרכים להפוך אותם ליותר מעניינים עבורי

אם לומר את האמת מעולם לא היה יותר מדי מה לעשות בכנסים כשחושבים על זה. אם כמה שזה נחמד כנס זה בסופו של דבר... טוב "כנס": מקום שבו אנשים שמסיבות כאלו ואחרות לא רואים אחד את השני באים ביחד כדי להיפגש. אין הרבה מה לעשות מעבר לזה כשחושבים על זה.
קניות למיניהן? אפשר לעשות בכל יום אחר בחנויות.
קונסולות? גם אפשר להזמין חברים מתי שרוצים. שלא לדבר על זה שככה אין תורות.
קוספליי? אם אתה לא קוספלייר או לא מכין את הקוספליי שלך אז זה ישעמם אותך אחריי הכנס השני או השלישי. ממה שאני שומע זה גם נמאס על הקוספליירים לאחר כמה שנים...
מחזמר? אם לא ראיתה את הדבר שזה מבוסס עליו אז מה הטעם? פלוס: לא אוהב שירה ומחזות זמר בכללי? כבר הלך לך 50% מהסיבות ללכת.
הקרנות? כנראה כבר ראיתה את זה...
טריוויה? בהתחשב בפעם האחרונה שהלכתי ליראות טריוויה, אני חושב שרק המשתתפים של זה ואנשים שרק לא מזמן נכנסו לתחום עוד מתעניינים בזה. גם אם לא, זה מקסימום חצי שעה ולא מצדיק את הנסיעה לבדו.
הרצאות? ....כן אין לי משהו נגד זה ממש אבל לא הלכתי להרצאות כבר שנים אז לא יודע אולי זה אומר משהו. (השאלה אם זה אומר משהו עליי או על הכנס...)
פספסתי משהו?

רם, מה שמפתיע אותי זה שאתה בעצמך אמרת לי משפט דומה לפני כמה שבועות. כשאמרתי לך שאני מרגיש שעולם האנימה הפך להיות ממוחזר, מיוחצן, חסר תוכן, שאין יותר אנימות מעניינות לראות חוץ מאיזה 2 בשנה, שאפשר להקיא מכל סדרה שיוצאת היום, שאי אפשר להתלהב מסדרות ומכנסים כמו לפני 5 שנים.
אתה אמרת לי:
יוד, שום דבר לא השתנה בעולם האנימה, הסדרות אותן סדרות, התכנים אותן תכנים, הדבר היחיד שהשתנה זה אנחנו שהתבגרנו ודברים כאלה כבר לא מעניינים אותנו
לא יודע אם אתה צודק, ייתכן שכן, חייב להיות הסבר איך בשנת 2006 ראיתי בסביבות ה 12 אנימות בשנה והיום אני רואה אנימה אחת בשנה במקרה הטוב.
זה כבר פשוט לא מעניין אותי, הסדרות לא מלהיבות אותי. לעומת זאת- סדרות אמריקאיות ראיתי בכמות לא קטנה בשנים האחרונות ושם ההתלהבות הרבה יותר גבוהה.

כנל לגבי הכנסים- כמו שאמרת, שום דבר לא השתנה, האוכלוסייה תמשיך להיות בעיקרה ילדים בגיל 16-18 שאיתם האינטראקציה שלנו תהיה נמוכה כי מה לעשות אנחנו כבר בני 22. אנשים נוטשים ועוזבים את התחום הזה אבל משמרים את החיבה המינימלית.

כמוך, פעם לא יכלתי לישון לפני כנסים, הייתי מתרגש רצח, הייתי אפילו נעשה עצוב כשכנס נגמר. היום אני אפילו לא מתעניין מתי יש אותם. כי אין מה לעשות בהם. עוד קוספליי דבילי, עוד כמה עמדות פלייסטיישן 3 עם תור כדי לשחק טקן, עוד דוכנים שמוכרים גימיקים ושטויות כמו מחזיקי מפתחות וארנקים במחירים של וילה או את אותן מנגות שאפשר בקלות למצוא באינטרנט.
עוד אנשים שמגיעים לשם כבר בקבוצות סגורות (ועל הגיל שלהן עדיף שאני אסתום את הפה).
אפילו נראה שהמחזמרים, שהיה רעיון ממש לא רע כדי להעלות את הרמה, הפך להיות סוג של טובה שהאנשים שם עושים מול אנשים ספציפים. כאילו כל הכנס הוא מפגש חברתי אחד גדול של חבורה סגורה אחת שכולם שם כבר מכירים את כולם.

אני אגיד לך את דעתי הכללית על הפוסט הזה שלך- התפלאתי למה לא כתבת את זה קודם.

הדבר הראשון שעושים כשמוצאים בעיה הוא לנסות לחפש לה פתרון כל עוד הדבר ניתן. אני לא יודע כמה מתוך מה שרשמת הוא רציני, אבל נראה שבמקום לנסות לפתור את הבעיות השלכת את האשמה על אחרים (ולפי דעתי לא יצאת ידי חובה בהאשמה העצמית שם למעלה כיוון שגם היא נמצאת שם כדי להאשים אחרים).

כשאתה אומר שלא ניתן פתח ליוזמות חדשות אני מאמין שמדובר בחבריך שהחליטו להיכנס למשבצת של הכנסים כאשר, כפי שאמרת, יש רוויה בתחום. ובכל זאת נראה שאתה ואני מסכימים שאין מקום לדחוס עוד כנסים בארצנו הקטנה.

וכשאתה אומר שרעיונות ישנים ולעוסים עולים שוב ושוב ושיש הטוענים שהם רק צריכים שיווק יותר טוב - אז טעות בידך. מספיק שתבדוק מה קורה בחלק מהארצות מבעבר לים כדי לראות מה הפוטנציאל הגלום בפעילות זו. גם המחשבה שתחום הכנסים צועד במקום היא שגויה כיוון שאתה לא רואה את התמונה כולה בתור מבקר. אם אתה רוצה לדעת מה קורה בפנים או לשפר דבר או שניים, כל שעליך לעשות הוא להצטרף לתכנון או לפחות לשאול אנשים מבפנים.

ולגבי ה"סכסוך" הזה: אני לא בטוח אם זה אפילו סכסוך. שים לב למה שקורה: קיים ארגון אשר קם במטרה להוות ארגון גג לחובבים. בין היתר הוא מקיים כנסים אשר מהווים את עיקר מקור התקציב של הפעילויות האחרות (כדוגמת פרוייקט הספריות ומועדון הקריאה) והאירועים האחרים (כדוגמת אירועי התוכן השונים) אשר אינם מכניסים כספים. באותו זמן קם ארגון נוסף, שעד כמה שידוע לי לא רשום כמלכ"ר (ולכן חלק נכבד מהמחזור שלו יורד לטמיון), אשר החליט לקדם את הקהילה בעזרת כנסים ועזרה לארגונים אחרים לעשות אירועים משלהם. הכל טוב ויפה, אבל יש פה בעצם תחרות על נתח שוק קטן.

מה גם שאני לא מבין מדוע אנשים אלו לא מצטרפים ומשנים את ארגון הגג כרצונם מבפנים. הרי פעילי הארגון נלקחים מתוך המתנדבים ומקבלים אחריות גדלה והולכת לפי ביצועיהם, כך שגם הם יכולים להיות אמא"י.

יש סיבה למה פורומים של נארוטו וואן פיס (בעבר גם בליץ') הם שוקקי חיים במשך כל כך הרבה שנים. הסדרות עדיין רצות ועדיין מספקות תוכן ועלילה שמלהיבים את הצופים כל פעם מחדש.
הסדרות האלה היו גם מצת לכל התחום. ההחשפות אליהן פתחה את ההחפשות לסדרות אחרות.
המצב הוא שהקהילה תשקוק חיים עם ביסודות שלה יהיו תוכן. אם יהיו סדרות מעניינות שיסחפו קהל צופים גדול, אלמנטים יצירתיים ואומנותיים יפרחו בהתאם. לדוגמא המחזמר של ד'ף נוט. כולם אהבו את הסדרה, כולם התלהבו ממנה, והמחזמר היה הצלחה מסחררת.
אבל כשאין מה לראות, או שיש מה לראות אבל רואים כי אין ברירה, אין דלק לקהילה. כל הקהילה הזו בנוייה על עיקרון מאוד פשוט: אנחנו אנשים שאוהבים אנימות מאור ולכן אנחנו הקמנו קהילה כזו".
אין אנימות מעניינות- אין דלק-אין שום דבר מעניין- הכל קיצ'י וממוחזר.

אנימות מעניינות-מהן? איך אפשר לקבוע אם אנימה היא מעניינת או לא. למה עד היום כולנו זוכרים את קוד גיאס, פול מטאל, אייר, ריינבו וגורן לאגן, אפילו על סוזומיה הותיקה! בעוד שעל אנימות שיוצאות בשלוש השנים האחרונות- שתיקת הכבשים, או שמא אני טועה.
אני חושב שאפשר לסכם את זה בשני אופנים:
1. רם צודק, התבגרנו, לא מתעניינים באנימות כמו פעם.
2. האנימות שיוצאות היום באמת חסרות ניצוץ בניגוד לאלה של פעם.

מה עושים?
קודם כל, לא מגדירים את זה כבעיה, אלא כמצב קיים. זה טבעי לאהוב משהו ואחרי כמה שנים לאבד עניין (למישהו מכם יש מושג מה קורה עם פוקימון? יפה, גם לי לא וזה לא ממש מעניין אותי).
דבר שני, אף אחד לא הכריז תנצה על האנימות. אז רואים פחות, אז מסתפקים בשני כותרים בשנה ששווה לדבר עליהם.

ודבר שלישי- צופים בסדרות אמריקאיות, כי שם טמונה ההצלחה האמיתית.

בתור אחד שקורא את רוב מה שאתה כותב עוד מזמן הלוג הקודם אני נהנה ומשתמש בזה באופן כמעת קבוע כי ככך אני מתעדכן בדברים שני מפספס כשאני בצבא וסתם לפעמים אני מגלה דברים חדשים ולפעמים יוצא לי לדבר אם אנשים.

אני שמח שאתה לא פורש מפה וזה תמיד טוב לפתח עניין בדברים אחרים כמו שאני לא רק חובב אנימה ומנגה אלא גם מוזיקה ועוד דברים בקטנה.
אני לא מכיר תלחץ שלארגן כנס או לעזור בהכנות או את הקשיים בלהיסתדר אם האחראיים וכו' אבל אם הגעת למסקנה הזאת כניראה שהיא נכונה.
אני כולה הייתי ב 4 כנסים שרק באחרונה בפורים באמת נהנתי (ולא רק מקניית מנגה).


בכל מקרה בהצלחה בהמשך ובפרוייקטים החדשים שלך .
ואטאקו זאת לא מילה גסה ( ברוב המקומות)

אני מסכים איתך בעניין הזה, גם אצלי ההתעניינות באנימות החלה לרדת ככל שעברו השנים ובאמת הכנסים נהפכו אצלי למשהו שגרתי למדיי.
אבל כמו שאמרו אחרים, אתה יכול להצטרף לארגון אמא"י ולנסות לשנות את הדברים.

כשאומרים "קהילה" אצלנו, איכשהו הגענו למצב שהכוונה היא לגוש הגדול הזה שנוצר בין חובבי האנימה והמנגה בארץ. אה, וזה גם מתייחס לכל דבר אחר שאתה יכול לפרש את זה.
וזו חלק מהבעיה בהגדרה המוזרה הזאת, אם אני חלק מ"הקהילה"? כן. אבל אני חלק מהרבה קהילות שונות, ככה שאני גם לא חלק בהרבה קהילות אחרות.

MY POINT IS:
אני לנצח חלק מקהילת חובבי האנימה והמנגה, ואני גם לעולם לא אהיה חלק ממנה.

ורם - אני באתי לכנס הראשון שלי כי חבר אמר לי להגיע, לא ידעתי כלום על זה. מאז אני בא לכל כנס שאני יכול, ולאו דווקא בגלל פעילויות, פאנלים, הקרנות או שופינג מטורף בין עשרות דוכנים. אני בא כי אני נהנה לפגוש אנשים שאוהבים את התחום, לדבר איתם, ואולי אפילו להכיר אותם.
ככה הכרתי לא מעט אנשים שהיום אני קורא להם חברים טובים שלי.

כבר כמה שנים טובות אין ממש מה ליראות מהאנימות החדשות/יוצאות, ואף על פי שהעונה הנוכחית סוג של מכפרת על זה עם מספר לא מצומצם של תוכניות מעניינות, אי אפשר שלא להרגיש בשינוי שחל בתעשיית האנימה.

אני אקח את ההודעה של יועד כדוגמא: אתם רואים מה משותף לרב האנימות שהוא הזכיר? שונאן, אקשן ועלילה לא מציאותית. (כלומר לא מתרחשת במציאות הפשוטה שלנו. לא התכוונתי שהדמויות לא מתנהגות באופן אנושי.) פעם האנימות הטובות היו בהרבה מקרים שונאן, ובהרבה מקרים היה להם עולם דמיוני בו הקונפליקט ומוסרי ההשכל אפשריים רק בעולם שכזה ( מה זה FMA? לנסות להחיות את ההורים המתים שלי יכול להפוך אותי לחתיכת פח מהלכת? מעולה!! אני ייזהר בפעם הבאה שאכנס לכיתת אלכימיה בבית ספר). אבל היום? סדרות כאלו הרבה פחות נפוצות והם גם הרבה פחות נחשבות.

היום הג'אנרים ששולטים באנימה הם בעיקר קומדיות, לוליות שמנסות להיות מעיין סיינפילד מואה (לא רציני, מה נסגר עם זה?! יש העונה איזה 5 סדרות כאלו ורובן מרגישות כמו ניצול של לוליקונים והקהל שאהב את קיי-און כדי להשיג כסף קל...), וסדרות דראמה שמתרחשות בעולם ריאליסטי זהה משלנו.

עכשיו, זה לא שזה דבר רע או משהו, אבל זה ללא ספק מעיין עידן חדש, וזה בין יתר הדברים אומר שהציפיות שלנו למה שהיה פעם לא יוכלים להתממש באותה מידה...

בין אם זה גנשיקן שחזר לצאת על בסיס חודשי, בין אם זה העיבוד למנה של הלסינג ובין אם זו הסדרה דורהרהרה.
המון סדרות איכות.
זו לא חוכמה להסתכל אחורה 20 שנים ולראות כמות כזאת של סדרות איכותיות כיוון שאלו היו הכוכבים של אותה התקופה.
הרי כל שנה יש סדרה או שתיים שנזכרות לטובה ועוד כמה סדרות לא רעות. ובכלל, מי אמר שכל דבר טוב שיוצא גם זוכה לתרגום? יכול להיות שיש כמה סדרות שטרם יצא לך לפגוש כיוון שלא קם אדם להתנדב למלאכת התרגום (למשל המנגה של ג'יפאנג שבדיוק לאחרונה ראיתי שחזרו לתרגם. או אפילו סדרה נחמדה כמו ליטל ג'אמפר שנדמה לי שהפסיקו לתרגם עוד בפרקים הראשונים).

יש לעולם האנימה והמנגה (וגם הנובלות הויזאליות) הרבה להציע. רק צריך לדעת היכן לחפש.

"אך כנס הקיץ השנה עשוי להיות הראשון ממנו אדיר רגליו."
אני מקווה שזה טייפו, ה"רגליו" הזה.

Nisenhouse- אתה והרבה אנשים אחרים, שוכחים שגם אמא"י בעבר הוקמה כ"מלכ"ר" נוסף לקבוצה שכבר הייתה קיימת ועשתה כנסים (הכנס הראשון, ולא רק הוא, לא היה של אמא"י) וגם אז באותה תקופה הרבה אנשים התנגדו וכעסו על קבוצת האנדרדוג שניסתה לשנות במקום להצטרף לקבוצה הקיימת ולשנות מבפנים. ותראה איך המצב עכשיו: אנשים, ברובם, אוהבים את הכנסים של אמא"י וכועסים על קבוצות אחרות שמנסות לעשות את מה שהם עשו קודם.
"אני מאשים את צרי האופקים והקונפורמיסטים שיוצאים נגד שינויים בסטטוס קוו ושוללים על אוטומט את האפשרות לכנסים, מחזות או אירועים 'אחרים'." ככה אני רואה לפחות את הציטוט הזה של רם שמצטרף גם לציטוט הבא: "אני מאשים את חובבי המלודרמות, שחייבים להיות בחזית כל קרב, עם מיטב הטענות בהיכוֹן. אשר לא מוכנים לעצור לרגע לחשוב מהיכן נובעים פעילויות שנויות במחלוקת, והאם יש דרך קריאייטיבית ויפה יותר לסיים סכסוך.
אני מאשים את מי שמשנים דעותיהם כשזה נוח להם."
כי כן, לאנשים יש זיכרון סלקטיבי מאוד קצר והם נוטים ולמהר לשפוט ולצאת נגד דברים חדשים ושונים אפילו אם זה סותר את הדעה שלהם מלפני שנתיים.
אני מאמינה שהרבה פעמים דווקא המיעוט הוא הרועש ויש עוד ציבור שלם של אנשים שאין להם ממש דעה ומשנים את דעתם עפ"י המיעוט הרועש מתוך מחשבה שהם הרוב.
ויוד- שיחות פרטיות, שמעת על זה?! הדברים שרם אמר נאמרו באופן פרטי ובתגובה שלך יצאו לגמרי מהקשרם. רם בפירוש אמר בכתבה הזו שאין לו שום דבר נגד התעשייה ומי יודע, אולי הרסת לו את הכתבה הפוטנציאלית הבאה. לא סתם אני שואלת את רם אם אפשר לכתוב משהו בתגובה או לא.
**נאמר בחצי הומור, לפחות החלק שנוגע ליוד**

למיטב זכרוני המעורפל (שכן, לא הייתי שייך לארגון זה או אחר עד אמצע 2009) בתקופה שקדמה לאמא"י היו שתי קבוצות עיקריות. האחת היא אנימהוליק המסחרית שלכנסיה הלכתי לפני הכנסים של אמא"י, והשנייה היא קבוצה שהקימה כנסים בשם אנימהקון [במשך חצי שעה חפרתי בארכיון של יבגני וראיתי עוד אירגונים].
עכשיו, אני לא יודע אם המארגנים של אנימה-קון היו רשומים כמלכ"ר. אבל זה לא באמת משנה.
מה שאת אומרת הוא דבר כזה: לאמא"י מגיע לסבול מאותם דברים שהיא עשתה לאחרים.
יש בעיתיות בטענה הזאת (בהנחה שהבנתי נכון את הדברים). שכן, אמא"י הוא לא אירגון שמטרתו הוא כנסים בלבד (ועל כך יעיד הפרוייקטים השונים) וכן העובדה אם אז זה לא היה בסדר - גם עכשיו זה לא בסדר.

דרך אגב, הדרישה לפתרונות יצירתיים מניחה (באופן שגוי) שקיים איזה פתרון בכלל. ואם אדבר בשם ההרגשה האישית שלי שאינה מבוססת על עובדודת כלל ועיקר, הרי שהכיוון של הוטארו מעליב אותי כמעריץ של תת התרבות היפנית בכך שהתכנים שהם משווקים כלפי חוץ (כדוגמת הפעלולנים וזירת הקרבות) הם דברים שאין להם כל קשר לתחום. מילא התוכניה שלהם הייתה מלאה בדברים שונים ומגוונים ואז זה היה אחוז קטן, אבל זה לא המקרה.
מנקודת מבט זו אפשר להבין למה אני לא הייתי רוצה את זה בשיתוף עם אמא"י.

ואם רוצים לשתף פעולה, הדלת פתוחה (כלומר ההצעה על השולחן והיד מושטת). כל שצריך הוא הסכמה וזה דבר שקצת קשה לדרוש לעיתים.

ריגשת אותי בנאדם = )

אישית לא הייתי בכנס אחד, אבל גם לי יש ל"ז די צפוף וזה גורם לי לחשוב מה אני יותר מעדיף על מה ,מה אני יכול להקריב כדי לעשות ככה וככה במקום, ובוסופו של דבר לראות מי אני ומה אני אוהב באמת.

Nisenhouse
לא התכוונתי חס וחלילה שמגיע לאמא"י לסבול. אין לי ממש משהו נגד אמא"י. אני רק אומרת שהתגובות של הקהילה (ולאו דווקא התגובות של אמא"י שבהרבה מקרים היו דווקא תומכות בסופו של דבר). אני חושבת שצריך לתת הזדמנות גם לקבוצות חדשות ולדברים נוספים (לאו דווקא מחליפים).

ואני לא חושבת שזה נכון שההצעה על השולחן והיד מושטת כי מניסיון אישי אני יודעת שזה לא ממש ככה אבל כדי לא לצאת יותר מידי רכלנית, אני לא אפרט יותר מזה.

אני חושבת שלפעמים אנשים שלא יודעים את כל הסיפור אומרים דברים שלא מתבססים על שום דבר. זה דו-צדדי ולכן גם אני לא אגיד יותר מידי לגבי דברים שאני לא יודעת כדי לא לטעות. בכל מקרה נחמד לשמוע דעות מנוגדות שנאמרות בצורה נחמדה כמו שאתה עושה.

אסיים בכך שאאחל בהצלחה לקהילה.

לפי מה שאני קורא פה בין השורות, שי עייםות החומר בקהילה וזה בסדר זה קורה בכל קהילה, זה קרה לי בקהילת ה WWE (האבקות למי שלא יודע) שאני שותף בה וגם אני סבלתי מתופעה והתרחקתי מהקבילה ומוצר (קרי האבקות), אבל שמתי לב שרוב האנשים אלה שהיו בקהילה הרבה שנים בסוף תמיד חוזרים אחרי שהם מילאו מצברים מחדש.

אני בחיים לא הייתי בכנס, ככה שאני לא יכול להגיב בתחום, לכן גם אני חושב שבכנס הראשון שלי האני בטוח אהנה, כי אין לי שום ציפיות מהכנס, האמת גם לא הרגיש לי כזה חסר זה שלא הייתי בכנסים, הדבר היחידי שחסר לי זה שלא פגשתי עדיין את כל האנשים שאני מכיר וירטואלית דרך הקהילה, מזה אני מגיע למסקנה הדיי ברורה שקהילה זה אנשים וכל השאר מסביב זה רק תוספות, בשבילי לדבר במשך שעה עם בן אדם על אנימה או מנגה מסויימת, הרבה יותר מלהיב אותי מאשר שאר הדברים, זה לא אומר שאני לא אהנה משאר הדברים אבל הם לא העיקר.

בכל מקרה רם, קח לך פסק זמן מלא מצברים ואחרי שתתחיל להתגעגע לקהילה תחזור, אני בטוח שאז הכל יראה לך אחרת.