"Tatsunoko vs. Capcom" הוא הוכחה לכך שלפעמים, ממש לפעמים, משתלם לקחת הימור; תחילה, ב-2008 הרחוקה, היה משחק לאולמות הארקייד היפנים בשם "TVC: Cross Generation of Heroes", המשלב דמויות של קאפקום (Street Fighter, Viewtiful Joe, Onimusha, Dead Rising, Mega Man, Darkstalkers ועוד) מול דמויות של סטודיו האנימה טטסונוקו.

מי? מדובר בסטודיו שאחראי בעיקר לקלאסיקות כגון יאטרמן, קאשרן, גאצ'מן ועוד. אם השמות האלה מוכרים לכם, אז או שאתם יפנים מעל גיל 30, או שודאי נתקלתם או שמעתם על אחד הרימייקים שנעשו להם בשנים האחרונות (כולל סרט CGI אמריקאי לגאצ'מן שצפוי לצאת בשנה הבאה, בידי אותם אלו שהפיקו את אסטרו בוי לאחרונה).

לאחר מהפכים לא קטנים, הוחלט לשווק את המשחק ביבשות נוספות - לא לפני שהוא עבר ניתוח פלסטי מלא: המרה ל-Wii, חמש דמויות חדשות, מיני-משחקים, גרסת אונליין ושיוף כללי המשחק. לאחר שהתגברו גם על בעיות זכויות היוצרים (רק אלוהים יודע איך), יצא בתחילת 2010 המשחק, תחת הכותרת "TVC: Ultimate All-Stars". גם היפנים יודעים שהדרך היחידה למכור לאמריקאים היא באמצעות מילים מפציצות כמו "אולטימייט".

אז איך יצא?

מצב הארקייד של המשחק הוא דווקא לא החוויה הגדולה ביותר בו. כלומר, הוא נחמד: אתם בוחרים 2 דמויות מתוך מגוון די רחב שפתוח כבר על ההתחלה, כשדמויות נוספות (כמו זירו ממגה מן X) תרוויחו ככל שתשחקו יותר. הקרבות עצמם הם כבר הרבה פחות מכות והרבה יותר טכניקות. אם תשאלו אותי איך נותנים אגרוף או בעיטה, יקח לי כמה שניות להיזכר. כל דמות ניחנה ביכולות ספיישל משלה בהן היא משתמשת במהלך הקרב. אם נניח בצד את מתקפת ההאדוֹקן המעצבנת של ריו מסטריט פייטר, תגלו שלכל דמות יש מתקפות ספיישל ששווה ללמוד. אני אישית נהנה לקחת את מוריגן מסדרת Darkstalkers ולהפעיל מספר משולב של טילים בליסטיים. אבל מתקפות ספיישל של דמויות כמו פרנק ווסט (אותו ניתן להרוויח בהמשך), ואפילו רוֹל ממגה מן, מתעלות בהרבה מאלה של אחרים.

מגוון הדמויות, כמו שאמרתי, רחב למדי, וישנו יצוג הולם לכל כותר פופולרי של כל אחד מהצדדים. עד כמה שסטריט פייטר פופולרית, הופתעתי שהבוס במשחק הוא דווקא יאמי - הכדור השחור מתוך אוקאמי. כן, הבוס הגדול במשחק המכות הזה הוא דמות (דמות אמרתי? התכוונתי כדור עם ידיים) מתוך משחק הרפתקאות. מלבד הדמויות הקבועות, דמויות רבות יכולות לזמן עוזרים למתקפות כאלה ואחרות בזמן הקרב. כך למשל קאשרן יכול לזמן את כלב-הרובוט הנאמן שלו שירה קצת אש על האויבים, מוריגן מזמנת את לילית' ופרנק ווסט מלווה בזומבים מתוך Dead Rising. ישנה אפשרות לבחור את אחד הרובוטים: Gold Lightan מ-Golden Warrior Gold Lightan של טטסונוקו, או PTX-40A מתוך Lost Planet: Extreme Condition של קאפקום. מתוך היותם רובוטים עצומים (ועל כן, הרבה פחות פגיעים משאר הדמויות), הם היחידים שניתן לשחק איתם לבד. הפספוס היחיד שאני מרגיש הוא שאין רובוטים מתוך אבנגליון, לה טטסונוקו הייתה שותפה בהפקה.

החדשות הרעות הן שאחרי סיום כל מערכה בארקייד, אנחנו זוכים לראות סדרת תמונות מלווות בכתוביות לדמות איתה ניצחנו. למה זה חדשות רעות? כי בגרסא היפנית המקורית השחקנים זוכים לראות סרטוני אנימה לכל דבר. נו לפחות מזל שהמציאו את יוטיוב. 

אחרי שלמדתם את כל מתקפות הספיישל או ההייפר, הרווחתם דמויות נוספות וקישטתם אותן בתלבושות נלוות, זה הזמן לנסות את מזלכם ב-Wi-Fi Mode, גרסת האונליין של המשחק בה אפשר לשחק מול שחקנים מכל העולם. או שאפשר להיות מטומטמים כמוני ולנסות את גרסת האונליין לפני הארקייד. נתון מעניין: שילוב הדמויות הפופולרי ביותר הוא של ריו וזירו. נתון מעניין נוסף: פיתחתי שנאה כלפי השילוב הזה. בסופו של דבר מצאתי את עצמי מתקדם בדרגות במצב הווי-פי יותר מאשר משקיע בלסיים את מצב הארקייד. היריבים ברשת הרבה יותר מעניינים מהיריבים בארקייד מוד. נכון, לעיתים יש לאגים, ויש שחקנים שחבל לבזבז עליהם את הזמן, אבל כשכן מוצאים מישהו ראוי - חוויית המשחק משתדרגת פלאים. אבל אני מזהיר: כבר נתקלתי במספר בני-אלף שהתנתקו שניה אחרי הנצחון כדי למנוע ממני לעלות דרגה. הלוואי שציפור תחרבן על ה-Wii שלהם.

למשחק עצמו יש עוד הרבה מה להציע, אבל חוץ מארקייד ומשחק מול חבר, לא מצאתי את שאר הדברים מעניינים מספיק כדי לחקור. כמו ב-Guilty Gear, גם פה מומלץ להשתמש בבקר קלאסי ולא בוויברטור הרגיל של הווי (זה מקל וזה רוטט). בכלל, לא מבין את ההתעקשות להשאיר את המשחק בלעדי ל-Wii שכן בקושי נעשה שימוש ביכולות התנועה של הקונסולה. 

מדובר באחד ממשחקי המכות הטובים ביותר, ולא רק ל-Wii (אפשר לחשוב עם מי כבר יש לו תחרות. סופר סמאש ברוס?). הדמויות הרבות, המהלכים הקיצוניים, המשחקיות ובעיקר התעוזה הם שאפשרו ל-TvC להיות כותר חובה בכל בית. המשחקיות עצמה צבעונית ודינמית מאוד, כשגרפיקת ה-2.5D נראית מאוד טוב על מסך הטלוויזיה. וגם כשחשבתי שלמדתי את כל המהלכים של הדמויות, צץ לו איזה ספיישל מטורף שיכול לשנות את דעתי לחלוטין על דמות: מ-'וואי היא מגניבה' ל-'בא לי להתחתן איתה'. תמיד יש לאן להתקדם, וארסנל הדמויות רחב מספיק ומכיל דמויות בעלי סגנונות שונים בכדי לא להתקבע על אותם שתיים כל הזמן. לכל דמות יש יותר מ-2 תלבושות ביניהן אפשר להחליף, וכמובן להרוויח תלבושות נוספות, ולאגור סרטוני סיום של כל דמות. כן, הם קוראים לאלבום הפלאש הזה 'סרטונים'. בכל אופן מדובר בקלאסיקה בהתהוותה, שנראית ומרגישה טוב.

הטוב: הסיום של אבודים.
הרע: מי שאומר שלא.
והמכוער: אמא של מי שאומר שלא.

ציון במדד OK - סביר פלוס פלוס 

Tatsunoko vs. Capcom: Ultimate All-Stars | יפן, 2010 | מכות, דרמה | מפתחת: Eighting | מפיצה: קאפקום | לא קשורה: דליה איציק | קונסולה: Wii | במאי: הידטוֹשי אישיזאווה

תגובות (9)

תגובות מרוכזות ב-RSS

הצג/הסתר תגובות

כתוב תגובה

שם		כותרת תגובה קטן יותר | גדול יותר
		קראתי ואני מסכים לתנאי השימוש. הוסף תגובה תצוגה מקדימה