gototopgototop
A-
 A 
A+
Open login
A Silent Voice
נכתב ע"י רם קיץ    רביעי, 24 מאי 2017 00:00    PDF הדפסה דוא

שוֹיה רוצה להתאבד. לא כדי לחזק סטראוטיפים, אלא כי הבדידות אוכלת אותו מבפנים; חבריו לכיתה מחרימים את הנער עוד מימיו ביסודי, חרם שנמשך גם לאורך כל חטיבת הביניים. ואם הייתה לו תקווה לשינוי מצבו החברתי בתיכון - היא נגוזה כשגילה כי את ארוחות הצהריים שלו הוא עדיין אוכל לבד.

ואתם יודעים מה? מגיע לו (החרם, לא החלק של נסיון ההתאבדות).
ביסודי היה שויה חרא של ילד: חסר התחשבות, חסר טאקט ובריון. כאשר הגיעה לכיתתו שוֹאוּקו, ילדה חמודה וחרשת, לא הפגין שויה רחמים כלפי "המוזרה הזו": הוא לגלג עליה, זרק למים את המחברת בה נעזרת לתקשר, ואפילו הרביץ לה. כל ניסיון שיזמה שואוקו להתפייס עם שויה הסתיים רע. רק לאחר שקלקל שויה את מכשיר השמיעה החמישי (!) שלה, עזבה הילדה את בית הספר, ואילו חבריו לכיתה (חלקם שיתפו פעולה עם הבריונות) הפכו את שויה לשק החבטות החדש.

כעת רוצה שויה להתאבד. רוצה... אבל לא מסוגל; הוא מחליט לאתר את שואוקו ומגלה שהיא בודדה כמוהו. בגלל ביישנותה לא הצליחה הנערה להתיידד עם אנשים חדשים. על כן מחליט שויה לתקן את עוולות העבר ולאתר את חבריהם הישנים לכיתה. 

במידה והייתם מנותקים מהרשתות החברתיות בימים האחרונים, "A Silent Voice" [או 聲の形; "צורתו של קול"] הוא הסרט החדש והמדובר מבית Kyoto Animation - אותו סטודיו שהפיק את סרט האנימציה השני באורכו בעולם ["היעלמותה של הארוהי סוזומייה", 162 דקות]. לא לדאוג, "A Silent Voice" מתוזמן ב-129 דקות "בלבד" - ארוך ב-3 דקות מסרט האנימציה הארוך ביותר שאולפני דיסני אי פעם הפיקו ("פנטסיה", למי שתהה). במילים אחרות, יש לו די והותר זמן להעביר את העלילה כמו שצריך.

אז מדוע אני מרגיש שהסרט דחוס?

"A Silent Voice" הוא כמו סרטי הריקאפ האלה שיוצאים לסדרות אנימה (כנראה במטרה להרוויח עוד כמה גרושים), סרטים שהם צל חיוור של המקור. הבעיה היא שסרט הריקאפ של "A Silent Voice" הוא המקור, מה שהופך את הצפייה בו למשוּנה: הסיפור מדלג בין אנקדוטות, בעוד חלוקת התפקידים של דמויות המשנה לא בדיוק ברורה. שויה למשל עוזר לחבר כיתתו לא לחטוף מכות מבריון (כן, אני רואה את האירוניה) ואותו נער הופך לחברו הקרוב. לעומת זאת, מישהו אחר מכיתתו מצטרף בערך כך למעגל ידידיו: "שלום, אתה נראה לי אדם מעניין. אפשר להיות חבר שלך?". 'מי אתה לעזאזל?' ו-'למה?' אינם שאלות ששויה טורח לשאול.

מישהי אחרת מתקופת ילדותם התעללה גם היא בשואוקו, אולם היא מוצגת כבריונית חסרת בורג גם כיום, כנערה; היא לא אוהבת את שואוקו והיא מציגה זאת בדרכים נבזיות. וכמו בכל סרט מהסוג הזה, מגיע שלב בו נדרש מאיתנו, הצופים, להזדהות אפילו איתה (על אף שהיא מסתובבת עם פנים המביעות 'אני בועטת להנאתי בכלבלבים'). מצטער סרט - אתה מבקש ממני יותר מדי.

אתם מוזמנים לקרוא לי ציניקן, או חסר לב, או מחזיר-קרטון-חלב-ריק-למקרר, אבל תלמידי התיכון האלה מלודרמטיים כמו קבוצת אימהות בפייסבוק. אני יכול להבין את שואוקו, ובמידה מסוימת את שויה, אבל שאר הדמויות בגילם יכנסו להתמוטטות עצבים אם רק תאמרו להם 'בוקר טוב'. 

המנגה עליה הסרט מבוסס רצה במשך שבעה ווליומים, והיא למעשה סיפור על חבורת נערים המתחברים מחדש (Anohana מישהו?). לעומת זאת, גרסת הסרט עוסקת בשני צעירים בלבד כאשר סביבם מקרצצים זבובים הנראים כמו בני-אדם. סדרות אנימה הן הפורטה של Kyoto Animation, והבחירה לעבד את המנגה דווקא כסרט היא תמוהה.

אבל אנחנו לא כאן עבור "חבר #1" ו-"חברה #6" אלא עבור שויה ושואוקו. ניתן אף לתמצת את קמפיין הפרסום של הסרט לכדי "בואו לראות דרמת נעורים על בריון דחוי ונערה חרשת" (אני כבר רואה כיצד סקאוטר של נטפליקס מלטף את שפמו), וכשזה נוגע בשניהם בלבד, מצליח "A Silent Voice" לרגש.

לא אורה להכין ממחטות, אבל אולי כדאי שסט טישיו יהיה בסביבתכם הקרובה. אני לא יודע איך זה קרה, אבל הסרט פיתח אצלי סימפתיה כלפי בריון-מכה-ילדוֹת-חירשות. העלילה אולי לא מתעמקת בסיבות הפסיכולוגיות שהובילו אותו להתנכלוּת כלפיה (ואין פה הקצנה של הדברים: היא חוותה התעללות) -- ואולי זה חלק מהעניין -- אבל אני בהחלט קונה את המצב בו הוא שרוי כנער, כולל החלטתו לכפר על מה שהיה.

שואוקו, מנגד, נהדרת: היא מקרינה אושר לצד ביישנות, וכשמכירים את משפחתה לעומק ואת המצב בו נמצאת, קשה לא לרצות פשוט לחבק אותה (בקטע אפלטוני, שקט). ככל שמתהדקים יחסי השניים, הופך הסרט לאחד מסיפורי האהבה המקסימים בהם נתקלתי. זה סיפור על דחייה והתגברות, ואם לא תזדהו עם לפחות היבט חברתי אחד בו עוסק הסרט - כנראה שאתם בועטים להנאתכם בכלבלבים.

כיאה לסרט שנפתח עם מונטז' לצלילי השיר "My Generation" של The Who, הסאונדטראק פה מעולה, אולם "Kyoto Animation" הוא שם נרדף לאיכות אנימציה, והסטנדרט שהם מציבים עולה מדי שנה. אז כן, הסרט יפה יותר מ-"Hibike! Euphonium" שלהם, ואפילו מ-"Amagi Brilliant Park" (מצטער לאכזב את ארבעת המעריצים). יש שמועות על איזה פלוני אחד, מאקוטו שינקאי, שהוציא גם הוא לאחרונה סרט שנראה ממש טוב. ובכן, "A Silent Voice" נותן לו פייט.

לא הייתי מרעיף את הסרט בפרסים כפי שעשו לו ביפן (מצד שני האקדמיה שלהם מעמידה לתחרות סרטים של One Piece. זה לא שהרף שם גבוה); איכות ההפקה בהחלט מרשימה ושני גיבוריו אינם טיפוסים, המ, טיפוסיים (בעיקר בעולם האנימה) - אך התסריט לא חף מבעיות, ובראשן חוסר התאמה לנעליים שהוא מנסה להיכנס לתוכן. הצפייה מומלצת, בעיקר לחובבי coming of age, אבל כדאי להתאים ציפיות.


[A Silent Voice [Koe no Katachi | יפן, 2016 | 129 דקות | Kyoto Animation | דרמה, רומנטיקה, קומדיה, קפיצה מגשרים | מיוּ אירינוׁ [האקו מ-"המסע המופלא"], סָאוֹרי הָיָאמי [מיהוֹ מ-"Bakuman"], אָאוׁי יוּקי [סָאיָקָה מ-".your name"], קֶנְשוֹ אוֹנוֹ [קוּרוֹקוֹ מ-"Kuroko's Basketball"], מגוּמי האן [גוׁן מ-"(Hunter x Hunter (2011"], טוׁשיוּקי טוׁיוׁנָגָה [יורי כלשהו מ-"Yuri!!! on Ice"], יוּאי איִשִיקָאוָוה [מיקָאסָה מ-"Attack on Titan"], יוּקי קאנַקוֹ [מידורי טוקיווה מ-"Tamako Market"] | במאי: נאוׁקוֹ יָאמָאדָה ["!!K-ON"] | יוצרת מקורית: יוׁשיטוֹקי אוֹאוּאימָה

Hits: 704
תגובות (6)Add Comment
0
DannyAnimeMIL
24 במאי, 2017
89.237.100.164
איזה תזמון!

בדיוק כתבתי את הסיקור לסרט הזה והלוואי הייתי מצליח להכין את כל הסרטון ביום אחד, והאמת שמאוד מאוד אהבתי אותו.
אני חושב שכל הבעיות שמנית אכן היו קיימות בעיקר עם לגבי הדמויות המשניות שאפשר להרגיש בבירור שקיצצו מהן 90% מהאישיות.
אבל שוב, הפאתוס גבר עליי והרגשתי שהדרך ששתי הדמויות הראשיות עוברות בסרט היו מרגשות מספיק בשביל לגרום לי לדמוע ו"להבליג" על כל בעיות קטנות פה ושם במהלכו.
וכמו שאמרת הסאונדטרק והאנימציה היו מטורפים.

מה שנשאר זה רק לחכות שסוף סוף ייצא הבלו-ריי שסרט ההוא של הבחור ההוא שכל יפן מדברת עליו כבר שנה ואז אני יכול להמשיך לראות אנימה אחרות מהשנה הנוכחית בשקט.
וכמובן כמו תמיד אחלה ביקורת!

0
ארז
24 במאי, 2017
79.180.58.36
אחלה כתבה!

אני גם חושב שההחלטה להפוך את המנגה הארוכה הזאת לסרט לא ממש הגיונית אבל אני מניח שזה נעשה משיקולים כלכליים נטו. הרבה זמן רציתי לקרוא את המנגה אבל לא יצא לי אבל אני מניח שאעשה זאת כהכנה לסרט כי אני לא רוצה לפספס דברים שהרחיבו עליהם במנגה

נ.ב

אתה מנסה לרמוז שהסרטים של וואן פיס לא טובים? FOR SHAME!!

0
Iggie
24 במאי, 2017
109.65.17.152
אודה ואתוודה...

שאני דווקא מעדיפה בהרבה את שויה על גבי שואוקו. הוא מייצג את הילד הדפקט שקיים ברובנו ומתכווץ בבעתה למחשבה על מעללי העבר שהוא ביצע בלי להבין את המשמעות המלאה שלהם בזמן אמת. בדיעבד הוא קולט איזה עוול נורא הוא ביצע והוא אפילו מנסה לכפר על כך. הוא דמות הרבה יותר דינמית, חושבת ופועלת.
להבדיל שואוקו, לפחות כפי שהיא מוצגת בסרט (אולי במנגה יש לה קצת יותר עומק), יודעת בעיקר להיות יפה ולשתוק. בכל המישורים. היא פסיבית כמו נעל בית וחוץ מלעשות מעצמה קדושה מעונה היא לא עושה הרבה. היא חמודה, נכון, אבל כמישהי שכביכול "נאבקת" על זכות הקיום שלה על אף הנכות שלה אין בסרט שום חלק של קיום. היא סתם שם. אפילו היוזמה הפעוטה שהיא נוקטת לקראת סוף הסרט בסופו של דבר מקודמת יותר ע"י אחרים ולא על ידה.
הייתי שמחה לראות דמות נכה קצת יותר ריאליסטית שלא משלימה 24/7 בחיוך רחב עם בריונות, מוות של קרובי משפחה ומוגבלות פיזית. לא כל נכה באנימה חייבת להיות קדושה מעונה, ובאותה הזדמנות טיפול פסיכולוגי זו לא מילה גסה.

Onigiri
Onigiri
26 במאי, 2017
213.57.34.25
...

מאוד אהבתי את הסרט ואת הנושא המדובר בו.
אכן ניתן להרגיש כמו שאמרת שהדמויות המשניות לא קיבלו את האור הרצוי והורגשו כאילו הם שם כדי שיהיו שם.
אך בתור אחד שגם קרא את המנגה אני מרוצה מהסרט כי את העלילה המרכזית ורוב עומקה כן עברו בסרט וזה בשבילי העיקר.
כן זה יכל היה להיעשות בצורה טובה יותר אך לפחות יש לנו את זה וזה לא גרוע.


אחלה ביקורת כרגיל !!!

0
Chihaya
26 במאי, 2017
2.53.170.111
בתור אחת שקראה את המנגה

והתרשמה והתרגשה דווקא אהבתי את הסרט והטון האישי שניסו היוצרים להוסיף, שיהיה קצת שונה מהמנגה.
אני חושבת שצריך לראות את הסרט אחרי שקוראים את המנגה.
בכל אופן, בין כה וכה- לדעתי סרט מצוין שפשוט לוקח נושא לא פשוט ושם אותו במרכז (במיוחד בארץ כמו יפן שביריונות זו תופעה רווחת)

0
Chihaya
26 במאי, 2017
2.53.170.111
וכן, היה לי עצוב שוויתרו על עומקן של הדמויות המשניות שהמנהג יש בהן הרבה נפח

ואנחנו יודעים גם למה הן מתנהגות כפי שהן מתנהגות אבל צריך לזכור שבסרט של שעתיים אי אפשר להעביר הכול והיוצרים ניסו להעביר את הדברים המרכזים שאלה ביריונות, נכות חרטה וכדומה.
לדעתי החלטה נבונה יותר הייתה להוציא סדרה שמבוססת על המנגה ולא סרט אבל נו טוב, אהבתי את הסרט למרות הכול אז בסופו של דבר התוצאה חיובית לדעתי.

כתוב תגובה
 
 
smaller | bigger
 

busy
עדכון אחרון ( שלישי, 23 מאי 2017 23:08 )
 

© כל הזכויות שמורות לרם קיץ והשרקן שלו, בחסות ישראטאקו: פורטל אנימה ומנגה. פרסומת סמויה: יפן, יפן למטייל , בית דפוס, הדפסת מדבקות, בלום דיגיטל, פילאטיס, Gay travel. הבלוג מסיר אחריות על כל פגיעה נפשית שכנראה תיגרם בעקבות החשיפה לתכנים. אין לצלם, להעתיק, להפיץ, להקרין, לשהק, לגהק, להשתין, להשחיל מילה ולעשות קנאקים באצבעות ללא רשות הבעלים, עפ"י סעיף 25 ג' בחוק שקר כלשהו משנת תרל"ח. גולשים מעשנים: פינת העישון בבניה. ליצירת קשר כנסו ל-JDate.