| The World God Only Knows II | ||||
|
|
אני כל-כך הולך לגיהינום על התמונה הזו...
אם היה הדבר אפשרי, הייתי מצביע לקאטסוראגי קיימה לראשות הממשלה. עזבו אתכם פוליטיקאים שעבר זמנם, תנו לקאטסוראגי חצי שעה עם אחמדיניג'אד ואסד, והשלום המיוחל הוא כבר לא שאלה של זמן. אין לקאטסוראגי כריזמה, אבל יש לו שכל, וכמעט תמיד תכנית ד', למקרה שתכניות א', ב' ו-ג' ישתבשו (וסמכו עליו שהן לא). עיני הכלבלב חסרות הנשמה שלו מעבירות צמרמורת שתגרום לכול אדם לחוש נחות בהשוואה אליו, וגינוני המלכות שלו כאילו זועקים 'תפרסו בפני שטיח אדום', ואם היה עובר ברחוב כנראה שהייתי עושה זאת. הוא מייצג את הדת של המאה ה-21 - דת הטכנולוגיה, הדת שדוגלת בקִדמת העולם הדו-מימדי על פני העולם האמיתי. קאטסוראגי יודע היטב שזהו עולם המחולק לנישות, ובעזרת התמרון הנכון הוא יכול להגשים את מטרתו. הוא גרם לנו להאמין שהשטיק הזה עובד בחיים האמיתיים, ובכול זאת דרוש גאון כדי לעמוד במשימה. הידע שלו על העולם 'ההוא' הופך אותו למעשה לאלוהים, מה שמביא לו כוח גם בעולם שלנו, בעולם אותו רק אלוהים יודע. העונה השנייה של "The World God Only Knows" מתחילה היכן שהסתיימה העונה הראשונה - ב-PSP. סליחה, PFP. בעונה ההיא הכרנו נער המכור למשחקי גאלגה, אותם משחקים בהם כובשים את ליבּן של נערות מסוגים שונים (הביישנית, הספורטאית, הפופולארית, העשירה, חובבת הקרנפים וכדומה). חייו משתנים כאשר בטעות חותם קאטסוראגי על עסקה עם העולם התחתון (הממש תחתון, ההוא עם הלאבות והשדים) במסגרתה הוא מבטיח ללכוד נשמות סוררות מהגיהינום. הנשמות יודעות לזהות חולשות מנטאליות של נערות, ומנצלות זאת כדי להיכנס לליבן. על קאטסוראגי - בעזרת הידע הרב שצבר במשחקים - לעזור לָבּנות להתגבר על המכשול הפסיכולוגי שמטריד אותן ובכך לגרש את הנשמה וללכוד אותה.
כדי לא להרתיע אף אחד מהשינויים בעונה השנייה, היא נפתחת בסאגה שאינה שונה מהסאגות בעונה הקודמת: קאטסוראגי, יחד עם אלסי (השדה בה הוא נעזר ללכוד את הנשמות), חייב לעזור לנשיאת מועדון הקראטה להתגבר על השנאה שלה לדברים חמודים וחלשים. נחמדה הסאגה ככל שהייתה (ואפילו די מצחיקה), היו אלו הבנות בהמשך שהותירו חותם. בפרק השלישי של העונה העלילה סוף סוף מעיזה להתקדם, בעיקר כאשר מוצגת דמותה של האקווה [Haqua], שדה הנקראת בדרכו של קאטסוראגי כשהיא מגיעה ללכוד נשמה שברחה לה. מלבד העובדה שסוף סוף מוצגת דמות, איך להגיד, 'שונה', הפעם סוף סוף מעיז קאקסוראגי לשאול את השאלות להן חיכינו - עד מתי עליו לבצע את המלאכה האיומה הזו? ומה הן בדיוק אותן נשמות? המענה שהוא מקבל הינו חלקי, אבל היי, זו התקדמות! כמו כן, בעונה הזו על קאטסוראגי לכבוש לראשונה את ליבה של נערה רגילה. ב-'רגילה' הכוונה לכך שאין בה שום מאפיינים קריקטוריסטים בדומה לבנות מהקונסולה שלו. זה, לראשונה, מציב בחייו קושי רב יותר מכול הבנות עם השריטה הפסיכולוגית העמוקה שפגש עד כה. אבל, יותר מהשדה עם הבעיות והתלמידה הרגילה, זו הייתה הבת האחרונה שהתחבבה עלי יותר מכולן, אולי בגלל השוֹני הבולט שלה - היא מורה. אני אגיד שוב - מורה! חבל רק שהיא בת 21 ועדיין מתלמדת. אבל היי, מורה! ובניגוד לרוב הבנות, הבעיה שלה הרבה יותר קלה לעיכול, ועל אף שיש לשלושת הפרקים בכיכובה לא מעט מלודרמות, האווירה קלילה ומבודחת הרבה יותר מהרגיל. חוץ מזה שהסיפור מועבר בעיקר מנקודת מבטה (בדומה לילדת הספרייה מסוף העונה הראשונה, רק ששם זה היה...המ...פחות מעניין. בסדר בסדר, זה היה משעמם). הסדרה מצטיינת מאוד בהתאמת אווירה אחידה. בסיפור עם צ'יהירו (הבת הרגילה) מזג האוויר היה גשום לאורך שלושת הפרקים, ותאם את האווירה האפורה וסערת הרגשות שעברו הן על קאטסוראגי והן על הנערה. כאשר הגיעה המורה הצעירה החדשה, מזג האוויר רוב הזמן היה אביבי ופורח, בהתאם למצב הרוח העליז שהביאה עימה. חוץ מזה שפס-קול הסדרה שונה בנוף הפס-קולים, ומלווה בדרך-כלל במנגינת פסנתר נוגה ואחידה. זה דבר טוב למי שתהה.
מה שחסר בעונה הנוכחית לעומת קודמתה הם הפרקים הקומיים הבודדים. בעונה שעברה, פרק שלם הוקדש כדי להראות את הנחישות של קאטסוראגי בעודו מנסה לסיים משחק עם באג שלא מאפשר לסיים אותו, ובכך לומדים עד כמה הנער פסיכופת וגאון. עוד היה פרק הומוריסטי שמציג את כישורי המטבח ההרסניים של אלסי בפרק שסופר מנקודות מבט שונות. כמובן שלפרק סיום בעונה הראשונה כלום כבר לא ישתווה. בפרק ההוא קאטסוראגי חצה את הגבול מלהיות בן-אדם רגיל והופך לאלוהי משחקי הגאלגה. אבל לא היו פרקים דומים רבים ב-TWGON II. הקרוב ביותר לכך היה פרק 8, בו קאטסוראגי מנסה ללמד את אלסי את יסודות עולם הגאלגה ושולח אותה לקנות משחק (וגם אז זה נמשך רק חצי פרק). פרק הסיום נעשה ברוח הפינאלה של העונה הקודמת, אבל לא התקרב לביצועים הפסיכודאליים שקאטסוראגי אז הפגין. כנראה שלהתעלות על מה שהלך שם זה כבר בלתי אפשרי. אם...כלומר כאשר תעלה העונה השלישית, אני מקווה שהתבנית שנבנתה תימשך בעונה הבאה, ושהעלילה תשכיל לרדת מדפוס ה-'בת עם בעיה שצריך לפתור', ונקבל יותר פרקים שמתמקדים בהיותו של קאטסוראגי מטורף, על רקע חשיפה גדולה יותר של עולם השדים. בינתיים, אני גאה להגיד שצפיתי באחת הסדרות היותר מצחיקות של השנה (מזדנבת רק אחרי Yondemasuyo, Azazel-san). אם עוד לא התחלתם לראות, תגידו תודה שאתם ברי-מזל ויכולים לצפות בפרקים מבלי לחכות כל שבוע, ולכו לראות - הוא ידע אם לא. הטוב: התבנית החוזרת שקבעה העונה הראשונה מתחילה להיסדק; סדרה הומוריסטית ומבריקה באיכותה. ציון במדד OK - סביר פלוס פלוס
The World God Only Knows II | קומדיה, פנטזיה, על-טבעי, פרודיה, רומנטיקה, דרמה, לא יאוי, לא מאהו שוג'ו | 12 פרקים | 2011 | סטודיו Manglobe | הירוֹ שימוֹנוֹ (אייטו קאמינה מ-"RahXephon"), קאנָאְה איטוֹ (איירי מ-"Queen's Blade"), סאוֹרי האייאמי (אָיֶאסה מ-"Oreimo") | במאי: שיגהיטו טאקאיאנאגי | יוצר מקורי: טאמיקי וואקאי
הוסף למועדפים
סימניה
שלח בדואר
צפיות: 1169 תגובות (18)
...
אני רוצה לראות את האנימה הזאת כבר מהביקורת כל העונה הראשונה,אבל התעצלתי עד עכשיו. את האמת,הדבר העיקרי שדירבן אותי בביקורת הזאת הייתה המורה,שמאז faster than a kiss וההתפתחויות הבולטות בקימי ני טודוקה, מערכות יחסים בין תלמידים למורים כבר לא נראות רע כל כך. חוצמיזה,פסיכופת שנחשב לאלוהים? אני בהחלט הולכת להנות מהאנימה הזאת ^^
אני זוכר את העונה הראשונה
חשבתי שזו עוד אנימה, עד שראיתי את הביקורת שלך וצפיתי... אחרי 12 פרקים ברצף הייתי פשוט *ם*
אמממ
אני יודע שמה שאני עומד לומר לא עומד להיות קשור כלל לביקורת אבל ...שמתי לב שבעונת השידור שהייתה ב2010 (אם אני לא טועה) אתה החסרת אנימה אחת.... Amagami SS
: O
כשחושבים על זה... אני זוכר שפעם עשיתה סיקור על המשחק NO MORE HEROS.... אז אם אתה מעוניין בסגנון של "משחקים שהם כמו אנימה" אז הייתי ממליץ לך על משחקי "TALES OF" וסדרת פרסונה
:)
מצטער על השגיאות.. רשמתי מהר ולא שמתי לב... |
| עדכון אחרון ( שלישי, 28 יוני 2011 19:33 ) |
תגובות מרוכזות ב-RSS
הצג/הסתר תגובות
