הרבה נאמר על עונת אוקטובר 2010. עונה גדושה בסדרות, חלקן טובות חלקן טובות פחות, אך כולן גם יצרו דיבייט רחב סביב הרשת, רכשו קהילות מעריצים גדולות וכבר בכנס הקרוב קרוב לודאי שתראו קוספליי בהשראתן. אבל ישנה סדרה אחת ששודרה ב-2 בלילה, כזו שאין בה שום אצ'י, שום עלילה מתמשכת גדולה, ובכל זאת אני גאה להגיד בלב שלם: זו הקומדיה המצחיקה ביותר של השנה דה גסו.

פרקי הסדרה מחולקים ל-3 תת-פרקים העוסקים בסיטואציות קומיות שונות אליהן נקלעים אייקו [Eiko], צ'יזוּרו [Chizuru] ואחיהן הקטן טאקרו [Tekuru], שלושתם מנהלים ועובדים יחדיו במסעדת חוף דה גסו. הסדרה נפתחת כאשר יום בהיר אחד נכנסת בסערה ילדה בשמלה לבנה והרבה יותר משתי צמות, ומכריזה שהיא הולכת לשעבד את האנושות כולה - זאת כעונש על זיהום האוקיינוסים (לתשומת ליבם של BP). הילדה הקטנה - אִיקָה מוּסוּמֵה [ילדת הדיונון] - שהגיעה מהים, ניחנה בכל היכולות של תמנון רגיל; יריקת דיו, שליטה קטלנית בזרועות התמנון שלה [נו, הצמות] ו...המ...זהו פחות או יותר דה גסו. אך כאשר היא מדגימה את יכולותיה לאייקו והורסת קיר במסעדה, נאלצת איקה הקטנה לעבוד שם עד שתשלים את חובתה דה גסו.

ההומור בסדרה הוא פשוט ולא מתאמץ, וזה הקסם העיקרי בה. בתנאים אחרים, עלילת הסדרה הייתה ודאי על ניסוי מדעי שהשתבש ונתן לנערת תיכון תמימה וגדולת חזה כוחות של דיונון דה גסו. אבל לא בבית סיפרנו! איקה מוסומה היא בראש ובראשונה ילדה קטנה, אחת שחיה את רוב שנותיה בין דגים, ולכן אין לה מושג וחצי מושג על עולם בני האדם. רוב ההומור של הסדרה נובע מהשילוב של תמימותה של איקה-צ'אן ורצונה לשעבד את בני האדם דה גסו.

אך לא על הדיונונית לבדה נשענת הסדרה, דמויות רבות מצטרפות לחייה ומעלות את מפלס הצחוק. סאנאה [Sanae] לדוגמה היא ילדה רגילה לחלוטין... עד שזה מגיע לאיקה-צ'אן עליה היא, איך להגיד...התפנגרלה, ולא בצורה הטובה. היא תעשה הכול כדי שאיקה תצליף ותכה אותה, היא תצלם אותה בקוספליי ותעקוב אחריה לכל מקום. לפאנגירלס בקהילה יש עוד מה ללמוד ממנה. נוסף לסאנאה, יש את גורו [Goro], המציל היחיד בעולם שעובד גם כשיורד גשם, ו-נאגיסה [Nagisa] - עובדת חדשה במסעדה, והיחידה שמתייחסת ברצינות לאיומים של איקה-צ'אן דה גסו. ועוד לא הזכרתי סינדי [Cindy] ושלושת המדעים האמריקאים בוגרי MIT שרוצים לקחת את איקה כדי לבצע עליה ניסויים. זה מתחיל בדרך-כלל בהמצאה גאונית שלהם כמו חליפת-היעלמות, ונגמר...נגמר לא טוב דה גסו.

רוב הפרקים עובדים על אותה נוסחה, ובכל זאת מצליחים לחדש. פרקים רבים מצליחים לשלב אלמנטים של פחד, וכשזה קורה בסדרת קומדיה זה כמובן מצחיק יותר ממפחיד דה גסו. פרק כזה היה לדוגמה הפרק עם הבובות, בו אייקה מצאה זוג בובות ישנות ומפחידות בשם "Johnny & Depp" (אהא), או הפרק בו החבורה נכנסת לתוך בית קברות בלילה על-מנת להפחיד את איקה-צ'אן, ובפועל קורה ההיפך דה גסו. פרקים נוספים מתרכזים באיקה הלומדת משהו נוסף על בני האדם, ומצליחה להרוס את זה כשהיא חושבת שהכול מיליטנטי. חכו שתראו מה היא למדה לעשות עם מטריה, ומה היא עשתה למנהל ביום הראשון שלה בבית-הספר כאשר היא חשבה שזה בסיס צבאי דה גסו (האמת בצדק).

דווקא בימים אלה, כשמדיניות חדשה מאיימת לשנות ולמתן סדרות ומאנגות רבות (אם יהיה לי זמן אני אספר לכם על זה בעתיד...או כשאבין בכלל מה הולך שם), זו סדרה כמו "Shinryaku! Ika Musume" שמוכיחה שאין צורך באצ'י ואלימות כדי להצליח...זה אם אני אתעלם מהביקיני של סינדי ויכולות הקונג-פו של צ'יזורו דה גסו. מתוך 12 הפרקים המלאים אני לא זוכר את רוב המערכונים, אבל אלה שכן נחרטו בי חזק. היו מערכונים רבים חלשים יחסית, או דמויות שנראות תמוהות למדי, ואפילו סאנדה בשלב מסוים נעשתה מעצבנת למדי. אך ככל שהתקדמה הסדרה ההתמכרות עלתה. אין שום צורך להשקיע בצפייה, והיא מסוג הסדרות שאפשר להמשיך גם בעוד חודש-חודשיים. הדרך האופטימלית לסיים יום ארוך, בשביל מה להסתבך דה גסו?

הטוב: מצחיק מאוד, פשוט מאוד, ממכר מאוד.
הרע: קל מאוד לשכוח אותה.
המעצבן: כמעט בכל 12 הפרקים איקה סיימה כל משפט (אבל כל משפט) ב-"דה גסו".
טוב נו, זה חמוד: דה גסו.

ציון במדד OK - סביר פלוס

(Shinryaku! Ika Musume (Invasion! Squid Girl | קומדיה, על-טבעי, דה גסו | 12 פרקים | סטודיו Diomedea | ג'וּרי אייקאווה, ריאְה טאנטקה (האגדית), איומי פוג'ימורה | במאי: טסוטומו מיזושימה | יוצר מקורי: מאסאהירו אנבְּה

תגובות (5)

תגובות מרוכזות ב-RSS

הצג/הסתר תגובות

כתוב תגובה

שם		כותרת תגובה קטן יותר | גדול יותר
		קראתי ואני מסכים לתנאי השימוש. הוסף תגובה תצוגה מקדימה