ביקורת סרט / Tengen Toppa Gurren Lagann: Gurren-Hen

חודש אפריל מאופיין לא רק בכמות גדולה של סדרות אנימה חדשות, אלא גם בהיצע לא מבוטל של סרטי אנימה עתירי תקציב שהוקרנו בחודשי הקיץ ורק עכשיו מגיעים למדפי ה-DVD. הייתי צריך להתלבט מה לראות קודם, הסרט החמישי נארוטו, או שאולי לבדוק את הסרט של גורן לאגאן? בעוד הראשון הוא סיפור נפרד מעלילת הסדרה, הרי שהשני הוא קיצור המחצית הראשונה של כל הסדרה. מה גם שמנארוטו יש לי כבר די והותר פעם בשבוע, ולפעמים אפילו פעמיים. זאת הסיבה שדחיתי את הנינג'ה ביום לטובת הסרט של Tengen Toppa Gurren Lagann. אוי וויי.

מי שכבר צפה בסדרה לא צריך שאספר לו מה הולך בסרט. עבור מי שלא: אי שם בעתיד, האנושות בנתה קהילות מתחת לאדמה. כל כפר תת-קרקעי שכזה סובל מרעידות אדמה תכופות, והתושבים חיים בפחד מהלא נודע וממה שלמעלה. יום אחד, בעודו חופר, מוצא נער בשם סימון מקדח. מהר מאוד מסתבר כי המקדח הזה הוא המפתח להפעלת רובוט - שמקבל את השם "לאגאן" [Lagann], ויחד עם אחיו לנפש קאמינה, ולוחמת המחתרת יוקו, הם יוצאים אל פני השטח להילחם בגאנמנים הרעים, בשביל הזכות שלהם להתקיים.

הסרט של Gurren Lagann הוא כמו הסדרה, רק בהילוך מהיר. החלקים החשובים זוכים לקבל את אור הזרקורים, ומקבלים תוספת אנימציה, גרפיקה משודרגת, מספר סצינות חדשות ו/או אלטרנטיביות, וסאונד משופר בהרבה. מנגד, הסרט רץ קדימה ולא נותן דקה לנשום. כל הסיפור של רוסו, קיטאן ובית המרחץ, מובאים ב-2 דקות של מונטאז' מיותר. אפשר להבין מדוע זה נעשה, הסרט כבר בלאו הכי ארוך יחסית (שעה ו-50 דקות) ולכן צריך לקצץ איפה שכואב, אך מצד שני יש דרכים טובות יותר לעשות זאת. כמו לא להראות את זה בכלל.

החלקים שלא קוצצו הם כמובן החלקים הטובים ביותר. הסרט, בניגוד לסדרה, הוא בסימן "יותר": הקרבות גדולים יותר, נוצצים יותר וגבריים יותר. צעקות הקרב, ה-AWESOMENESS, המנגינה הבומבסטית - הכל חוזר. בכל זאת לא מדובר בסרט עבור מי שלא ראה את הסדרה, מפני שהוא זורק את הצופה היישר לאווירת הקרב, במקום להכין אותו אט אט כמו שקרה בסדרת האנימה. חלקים רבים לא מוסברים או רצים קדימה, כמו למשל הסצינה בה קאמינה רואה את גולגולת אביו - מה שבאנימה הייתה סצינה חזקה ומרגשת, לא מוסברת בסרט בכלל, והצופה הטרי צריך לנחש ממה קאמינה קיבל שוק.

כל הדמויות חוזרות לאותה מנה שהביאו לנו בסדרה. החזה של יוקו, וגם יוקו, כרגיל מפוצצים כל מה שזז, קאמינה עדיין חוזר על המשפט "אל תאמין בעצמך. תאמין בי שמאמין בך" כמה שרק אפשר, וסימון עדיין חסר בטחון אבל עם מעט אמונה הוא מביא אותה באמאמאמאמא של ה-BAD GUYS. אני לא זוכר אם זה היה בסדרה, אבל התפקיד של ויראל לעומתם דווקא השתנה לרעה. כלומר...מדמות מורכבת, שבסך הכל רוצה להיות יריב ראוי לקאמינה ולנקום, הוא הפך בסך הכל לעוד רשע בארסנל הרשעים הגדול של Gurren Lagann.

פס-קול הסרט זהה לפס קול הסדרה, עם מספר תוספות חדשות. הבולטת שבהן היא שיר הנושא החדש: טסוּזוּקוּ סקאיי [Tsuzuku Sekai] של שוקו נאקאווה. לא מצאתי את השיר ממכר כמו שירי הנושא של סדרת האנימה, גם הם של שוקו, אבל עצם הרעיון והביצוע מייחדים את הסרט צעד יותר. בכלל, כל המנגינה בקרבות הופכת אותם להרבה יותר אפיים. מי שימצא את הסרט משעמם יכול פשוט לעצום עיניים ו"להאזין" לסרט, אני בטוח שהחוויה תהיה אותה אחת.

מי שציפה שהסרט יכסה את כל עלילה מחצית הראשונה, צפוי לאכזבה כמוני. הסרט של גורן לאגאן לא מסתיים בקרב האחרון מול King Drill, את זה כנראה ישאירו לסרט השני והאחרון מבין השניים. ככה בעצם היו כל הכמעט שעתיים של הסרט - מנה גדולה של קרבות אפיים ומשפטים גבריים, במהירות מופרזת ללא הרבה עצירה למחשבה. כן, אולי היו פה את הסצינות השקטות והחזקות המפורסמות, אך בתור תחליף לסדרה לא הייתי ממליץ לקצר תהליכים בצפייה בסרט בלבד. אין טעם לפתח ציפיות, אין טעם גם לבוא בתחושה רעה - Gurren Lagann הסרט הוא דרך טובה להעביר זמן עם הסאגה היותר מוצלחת מסדרת האנימה, בעיקר עבור המעריצים שהתגעגעו. יותר מזה, הוא לא כזה מיוחד.

הטוב: אותה הגברת, אדרת משופרת
הרע: רק בלי כמה איברים
והמכוער: עכשיו דמיינו את זה

Gurren Lagann: Gurren Hen | יפן | 2008 | מכה, מד"ב, אקשן, קומדיה, דברים גדולים שמפצים על *** קטן | 110 דקות | סטודיו GAINAX | במאי: הירוֹיוּקי אימאיישי

תגובות (4)

RSS feed Comments

הצג/הסתר תגובות

כתוב תגובה

שם		כותרת תגובה קטן יותר | גדול יותר
		קראתי ואני מסכים לתנאי השימוש. הוסף תגובה