סדרות מאפיה היו פופולריות מאז ומתמיד. יש משהו ממכר בבחורים גדולים בטוקסידו שהדבר היחיד שגדול יותר מהם זה הרובים שהם נושאים. לא לחינם זכו "הסופרנוס" לתהילת עולם וכל ישראלי שני מצטט משפטי מפתח מסדרת הפשע "הבורר", ואפילו אל תתנו לי להזכיר את התרומה של "הסנדק" לתעשיית הקולנוע. עולם הפשע מעניין את יפן אפילו יותר, הבעיה היא שהיפנים נמשכים יותר לארגוני פשע אירופאיים יותר מאשר אל היאקוזה של עצמם, שעדיין לא זכו לסדרה או סרט אנימה מפורסם. "DOGS" היא נכס נוסף לעולם הפשע. האנימה האמת אפילו לא עוסקת באנשי מאפיה, הם בסך-הכל החבר'ה הרעים שעושים רע לחבר'ה הרעים-טובים שלנו.

הפרק הראשון מכניס אותנו לעולמו הפרטי של מיהאי [Mihai] - רוצח שכיר בפנסיה. מסוג הזקנים האלה ששום דבר לא ירתיע אותם והם נראים רגועים בכל מצב, רע ככל שיהיה. לפני 10 שנים מיהאי ניהל רומן עם זונה חביבה, מילנה שמה. אך יום אחד החניך הצעיר שהיה תחת חסותו, איאן [Ian], בנו של הבוס הגדול, חורר את מילנה כמו גבינה שוויצרית. מיהאי חוזר כעת לעיר כדי לסגור חשבון, האמת לא - עכשיו כשאיאן רצח גם את אביו, הוא ירש את הכיסא שלו וקיבל את התואר "דון", מיהאי שב לעיר כדי לסגור מעגל ולברר מדוע בשם דון קורליאונה שאיאן ירצח זונה שאהבה אותו כאילו היה בנה.

הפרק מלא במלודרמה וסצינות מרגשות, עם דגש מופחת על אקשן ויותר סיפור שנמשך לאורך השנים. כל אחד מהפלאשבקים מעניין לא פחות מהתקדמות הסיפור עצמו, ולמרות שהמניע של איאן צפוי מראש, עדיין מצליח הפרק לשמור על דרמה ואיכות ברמה גבוהה. כמובן שהוא לא חף מבעיות, כמו למשל הפסיכוזה של איאן שלעיתים נראית מוגזמת ולא במקום. כן, הבנו - אתה אוהב אקדחים, אתה אוהב להשתמש בהם ואתה שונא בני-אדם...כשהם בחיים בכל אופן. זאת לא סיבה לעטות על עצמך חיוך קירא ולהיראות רע, בעיקר כשהמעבר החד בין איאן הפסיכופת לאיאן הרגוע כמעט שלא קיים.

הפרק השני מבלבל מאוד ביחס לראשון, אפשר לחשוב שמדובר בסדרה אחרת לחלוטין. אקשן וקומדיה נטו הם שם המשחק. בּאדו [Badou] הוא צעיר היפראקטיבי שעובד בתור מוכר מידע לכל המרבה במחיר. הוא סובל משני סימפטומים קשים: סימפטום משה דיין, בגללו יש לו רטיה בעין, וסימפטום יגאל שילון בגללו הוא חייב לעשן. כל הזמן. תמיד. גם מתוך שינה. באדו יודע להכניס את עצמו לצרות, ולאחר שצילם את אחד מראשי משפחות הפשע בעיר בסיטואציית BDSM שפרסום שלה עשויה לפגוע קצת במוניטין שלו (וכמובן להפריח את מוניטין הסאדו-מאזו), רודפים אנשי המאפיה אחריו. זה הרגע בו מיהאי, גיבור הפרק הראשון, נקלע לעזרתו. אלא שכמו פופאי שמקבל כוח-על ברגע שהוא אוכל תרד, ככה באדו יודע לפתע איך להפעיל אקדח ברגע שהוא זקוק לניקוטין.

הפרק השני זורם יותר מהפרק הראשון, אך שניהם מצליחים בעיקר בדבר אחד: להריץ את תחושת הזמן. שני הפרקים יחדיו הם כחצי שעה, קצת למעלה מפרק אנימה סטנדרטי. באותה חצי שעה זכינו לראות שני סיפורים של שני גיבורים, הרבה פלאשבקים, שפע של מכות ולא מעט דמויות חדשות ועגולות. הישג לא רע לזמן כל-כך קצר, אך אם "DOGS" הייתה סדרת אנימה במקום אובה ודאי היינו זוכים לראות התמקדות רחבה יותר בדמויות ובסיפור. אך התסריטאים ודאי לא אשמים בכך שחומר הגלם שלהם הוא ווליום מאנגה בודד.

אני לא ממהר להאשים אף אחד או להסיק מסקנות, אך הסגנון המאפיונרי האיטלקי, ההומור הנמרץ וסיפורי הדרמה המרגשים הזכירו לי את בּאקאנו! [!Baccano]. לכל הרוחות, אפילו המנגינה שמלווה את "DOGS" מזכירה כמו 2 טיפות ניקוטין את הפתיח המפורסם של באקאנו (בביצוע להקת Gun's & Roses). בדיקה מעמיקה יותר מגלה שאין קשר בין הסטודיו, המפיקים, הבמאי והמלחין בשתי הסדרות. אך כבודה של באקאנו מונח במקומה, ו-DOGS מצליחה לעמוד יפה מאוד בפני עצמה.

הגרפיקה בשני הפרקים לא רעה בכלל. הדמויות נראות טוב, הסביבה האירופאית מושקעת ומעוצבת נפלא עד לפרטים הכי קטנים. אפשר היה להוסיף קצת יותר השקעה באנימציה יחסית לפרק OVA, אבל מי מתלונן? ההפקה לא חסכה במדובבים מהשורה הראשונה. בעיקר  אוקיאו אוהטסוקה (בלאק ג'ק מהסדרה "Black Jack") בתפקיד מיהאי ואקירה אישידה (גאארה מ"נארוטו", קאטסורה מ"גינטאמה", קאורו מ"אבנגליון" והאח הפחות מעצבן מ-"Night Head Genesis") בתור באטו.

אין לי שום תלונות לגבי ה-OVA הראשון, מלבד אחת: הוא נגמר מהר מדי. הסדרה מספקת הנאה צרופה למשך חצי שעה, וכעת נשאר לחכות בסבלנות לחצי השני שיגיע רק בעוד חודשיים. החצי היותר מעניין כנראה, שיביא לנו את הסיפורים של האיין [Hein] ונאוטו [Naoto]. הסדרה היא מאותן סדרות אנימה שכיף להציג לחבר'ה שאתם מעוניינים להכניס לתחום. יש בה בדיוק מה שצריך במינון הנכון, למרות שהיא נופלת למספר קלישאות (כמו 'לעולם אל תלך עם שקית קניות בחוץ אחרת יקרה משהו רע']. יש בה הומור, דרמה, סיפור טוב ודמויות מעניינות כדי להצדיק את קיומה.

הטוב: סיפורים טובים ודמויות שכיף לראות על המסך, עושה חשק לעוד.
הרע: כל פרק הוא רבע שעה בלבד. העלילה נופלת למספר קלישאות.
והמכוער: במהלך 10 השנים שחלפו, מיהאי לא ביקר במספרה?

ציון - סביר פלוס
DOGS OVA 1 (מתוך 2) | אקשן, דרמה, בחורים עם פיוז קצר | 2009 | 2 פרקים (מתוך 4) | 15 דקות לפרק | David Productions | יוצר מקורי: שירו מיווה | במאי: טאטסויה אבּה

תגובות (22)

RSS feed Comments

הצג/הסתר תגובות

כתוב תגובה

שם		כותרת תגובה קטן יותר | גדול יותר
		קראתי ואני מסכים לתנאי השימוש. הוסף תגובה