בכל עונה ישנה סדרת האנימה האחת שמנסה להיראות, איך להגיד, 'שונה' מהשאר; לרוב היא מסווגת כתוכן וולגרי במסווה של אנימה תמימה. אבל המילה "תמימות" לא נמצאת בלקסיקון של היוצרים, שדווקא כן מכיל מונחים כמו "אצ'י", "מין" ואפילו "התעללות". לי אישית לא אכפת כל עוד מדובר בסדרות סוג ב' שנוח לדלג עליהן, כדוגמת "!!Chuu-Bra" מהעונה הקודמת, "Queen's Blade" שאלוהים יודע מי אישר את זה לשידור בטלוויזיה, או "KissXSis" שרק לדבר עליה זה בזבוז חמצן מיותר (לא שאי פעם נתקלתי בבזבוז חמצן חיוני).

אבל אז הגיעה "B Gata H Kei", אנימה שאת תקציר העלילה שלה ניתן לסכם ב-"בתולה וסוטת מין בת 15 חולמת לשכב עם 100 גברים, ומוצאת את עצמה הופכת לסטוקרית של תלמיד אחד חסר-ובר-מזל בו זמנית".

אחרי שמתגברים על השוק הראשוני, מציפות את הראש מספר שאלות כדוגמת "האם בכלל מותר לצפות בזה אחרי גיל 18? היא בכל זאת בת 15..." או "האם בכלל מותר לצפות בזה מתחת לגיל 18? זה נשמע כמו הנטאי". מלבד העובדה שהשאלה השניה כנראה בלתי אפשרית לאור העובדה שאני לא מכיר ולו אדם אחד שלא צפה בפורנו מתחת לגיל 18, "B Gata H Kei" היא כנראה קומדיית האצ'י הטובה ביותר בשנה האחרונה. ככה זה כשמציבים רף חדש לז'אנר.

הסדרה מבוססת על מאנגת 4Koma. מרפרוף קל בין דפי המאנגה, גיליתי שמדובר במשהו שונה לחלוטין: פרקים בני 4-5 עמודים הבנויים כמערכונים, כמעט ואין אצ'י, ומלבד הרעיון הכללי סדרת המאנגה וסדרת האנימה דומות אחת לשניה כמו שאדרואן דומה לעגבניה.

האנימה, שרוב הפרקים שלה מורכבים מתת-פרקים בני 10 דקות, עוסקים ביָאמָדַה. את החלום של יאמדה אתם כבר מכירים, והיא תעשה הכל כדי להגשים אותו. אלא שאין לה ממש מושג מהחיים, ועל אף שכלפי חוץ היא מלכת הכיתה ויפהפיה עילאית, מבפנים היא כמו פרפר עיוור בעולם הגדול. וכמו שכל מסע גדול מתחיל בצעד קטן, כך יאמדה מחליטה למצוא את האחד שממנו היא תתחיל במסע 100 הגברים שלה.

האחד הזה הוא טָאקשי - חנון חובב צילום, לא נאה במיוחד אך עם לב רחב. בתור ההיפך הגמור מיאמדה, הצמד-חמד הזה מספק את השואו הטוב ביותר בעיר.

כמו כל קומדיית טעויות, גם פה קבוצה של דמויות משנה סטריאוטיפיות נמצאות סביב הגיבורים 24/7. במעגל הפנימי יש את צ'יקה: אחותה הקטנה של יאמדה - לולי המחוזרת בידי בנים, ומבינה דברים הרבה יותר מיאמדה השלומיאלית. אצל טאקשיטה זו דווקא אחותו הגדולה, ואולי הדמות היחידה שיותר סוטה מיאמדה. את כל הרעיונות והעצות שלה מקבלת יאמדה דווקא ממיהארוּ, חברתה הקרובה והמושלמת (בעלת חזה גדול יותר, חבר קבוע, חזה גדול יותר וניסיון חיים. וחזה גדול יותר). אפשר להגדיר אותה כהיפך הגמור של יאמדה, אבל אז נזכרתי שככה אפשר להגדיר בערך כל דמות אחרת בסדרה.

אחרי הפרקים הראשונים מתרגלים לא רק לרעיון הכללי של הסדרה, אלא גם לסגנון הבוטה. ישנם מספר פרקים שעדיף לא לצפות בסלון המשפחתי, פרקים שלרוב מתמקדים בהתקדמות מסויימת ביחסים בין יאמדה לטאקשי (התקדמות שתמיד קוראת בטעות). נסיונותיה החוזרים ונשנים של יאמדה לרכב לטאקשי על הפוֹני הם גולת הכותרת, שכן הציפיה היא לא האם זה יצליח, אלא איך זה יכשל הפעם. בין אם זה בפרקים בהם השניים נמצאים בפארק מים, בטיול שנתי בקיוטו או הליכה בפארק, תמיד יצוץ משהו שיפריע להם. בשלב מסויים כבר ברור שהשניים האלה יהיו יותר משותפים ל-Bumpy Ride, והסיפור מקבל תפנית מקומדיית אצ'י לקויה לקומדיית אצ'י עם סיפור אהבה לא רע בכלל.

כמעט ולא חלף פרק שלא בהיתי במסך כמהופנט. הסדרה מאופיינת בהומור מקורי שהזכיר לי את ימיה הטובים של "!Nyan Koi", כאשר הדמויות הרבות והמגניבות (ובראשן כאמור יאמדה) הפכו אותה לסדרת אנימה מצויינת. במהלך 12 פרקיה של B Gata H Kei, הצליחה הסדרה לשעשע, לרגש והכי חשוב: לא לשעמם לרגע. אז נכון, הרעיון נשמע מופרך מכדי להיות טוב, אבל העובדות בשטח הוכיחו את עצמן. אל תסתכל על הקומקום, אלא על הקפה הטעים שיוצא לך ממנו. צריך הרבה יותר סדרות כאלה בסגנון, ואני בהחלט מקווה לעונה שניה.

הטוב: מצחיק.
הרע: 12 פרקים.
והמכוער: לקוות שגרסת ה-DVD לא תכלול צנזורה.

 ציון במדד OK - סביר פלוס פלוס

B Gata H Kei | קומדיה, אצ'י, רומנטיקה, פדופיליה | 2010 | HAL FILM MAKER | תריסר פרקים | במאי: יוּסוּקֶה יָאמָאמוֹטוֹ | יוצרת מקורית: יוֹקוֹ סָאנרִי

תגובות (12)

תגובות מרוכזות ב-RSS

הצג/הסתר תגובות

כתוב תגובה

שם		כותרת תגובה קטן יותר | גדול יותר
		קראתי ואני מסכים לתנאי השימוש. הוסף תגובה תצוגה מקדימה